סרטן זה (תאים המתרבים ללא שליטה או בקרה) מתפתח ברקמת המעי הגס, הוא השלישי בשכיחותו בעולם ובמקום השני כגורם למקרי המוות מסרטן בעולם המערבי. ישנו סיכוי ש-1 מכל 19 אנשים ילקה במחלה, סיכוי זה מעט גבוה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. סרטן המעי הגס מתפתח לרוב מגידולים שפירים (לא סרטניים) בבלוטות הרירית ברקמת המעי הגס העלולים לעיתים להתפתח לסרטן במהלך הזמן. ברוב המקרים האבחון של סרטן המעי הגס נעשה באמצעות בדיקה של המעי הגס והטיפול הינו לרוב ניתוח אשר מלווה בכימותרפיה.
סימפטומים
הסימפטומים משתנים בהתאם למיקום התפתחותו במעי, בשלביו המוקדמים לפעמים אין סימפטומים כלל ולכן בדיקות סריקה (בדיקות תקופתיות של המעי) הן חשובות. הסימפטומים הראשונים של סרטן המעי הגס לא מובהקים (דימום, ירידה במשקל ותשישות) ודומים לסימפטומים הנגרמים ממחלות אחרות. סימפטומים מקומיים (גוש, כאב מקומי) הינם נדירים כאשר הגידול קטן ומחריפים ככל שהוא גדל. הסימפטומים מחולקים לשלוש קבוצות עיקריות לפי השלב אליו הגיע הסרטן:
שינויים בהרגלי ההתפנות – תדירות, תחושת התרוקנות לא מלאה וקוטר מופחת של הצואה, דם בצואה, צואה שחורה, כאב, נפיחות, הקאות, גידול המורגש ע"י מישוש. יתכנו סימפטומים אשר יורגשו במקומות שונים למרות שהסרטן עדיין בשלב המקומי (לא התפשט) כגון: בשלפוחית השתן (דם בשתן, אויר בשתן) או בנרתיק (הפרשות בעל ריח רע).
ירידה במשקל הנגרמת מחוסר תיאבון לא ברור, אנמיה, סחרחורות ותשישות.
התפשטות לכבד – צהבת, כאבי בטן (לרוב בצד ימין), הגדלת הכבד (ניתן למישוש ע"י רופא),
קרישי דם בורידים ובעורקים הנגרמים לרוב מעלייה בצמיגות הדם.
גורמי סיכון
ישנם גורמים המגדילים את הסיכוי ללקות במחלה:
- גיל: הסיכון גובר עם הגיל. רוב מקרי סרטן המעי הגס מאובחנים אצל אנשים בגילאים 60-70 כאשר מקרים מתחת לגיל 50 נדירים אלא אם יש היסטוריה משפחתית של המחלה.
- גידולים במעי: בעיקר בתאים המפרישים את הרירית. הסרת גידולים אלה בבדיקת המעי מפחיתה את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס.
- היסטוריה של המחלה: אנשים שחלו בסרטן המעי הגס ונשים שחלו בסרטן השחלות, רחם או שד נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר ללקות בסרטן המעי הגס.
- הורשה: היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, בעיקר אצל בני דרגת קרבה ראשונה לפני גיל 55 או אם יש יותר מקרוב אחד שחלה בסרטן זה. היסטוריה משפחתית של גידולים שפירים בתאים המפרישים את הרירית מגבירה את הסיכוי לכמעט 100% ללקות במחלה.
- עישון: נשים מעשנות מגבירות את הסיכון ביותר מ- 40% למות מסרטן המעי הגס וגברים ביותר מ- 30%.
- פעילות גופנית ותזונה: אנשים לא פעילים גופנית הצורכים תזונה המכילה כמויות גדולות של בשר אדום, מעט פרות וירקות ומעט דגים בעלי סיכוי גבוה יותר ללקות בסרטן המעי הגס. בנוסף לכך שתייה מרובה (יותר ממשקה אחד) של אלכוהול ביום מגבירה את הסיכוי בכ- 70% לחלות בסרטן המעי הגס.
- וירוסים: חשיפה לוירוסים כגון וירוס הפפילומה (הגורם לסרטן צוואר הרחם) מגבירה את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס.
- מחלה כרונית של דלקתיות והצטלקות של צינורות הכבד.
- גורמים סביבתיים: תושבי מדינות תעשייתיות נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר לחלות בסרטן המעי הגס.
- הורמונים: ישנם מחקרים המראים כי החשיפה להורמונים כגון אסטרוגן אקסוגני (שנובע ממקור חיצוני-כדורים) או גלולות למניעת הריון עלולים להגביר את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.
אבחון
אבחון מוקדם יכול לשפר פי 5 את הסיכוי להחלמה מסרטן המעי הגס, לכן בדיקות הסורקות את המעי מומלצות לאנשים הנמצאים בקבוצות סיכון גבוה. ישנן מספר בדיקות אפשריות:
- DRE (בדיקה רקטלית) – הרופא בודק אם ישנם גידולים בצד האחורי של פי הטבעת.
- FOBT- בדיקה לדם סמוי בצואה
- אנדוסקופיה- בדיקת רקמות פנימיות בגוף ע"י החדרת מצלמה דרך פי הטבעת.
- DCBE – תהליך שבו מחדירים לגוף נוזל המכיל באריום (חומר מתכתי המקיף את המעי ופי הטבעת בצילומי רנטגן) ומצלמים את המעי ופי הטבעת באמצעות צילומי רנטגן כדי למצוא חריגויות.
- בדיקות דם – רמות גבוהות של חלבונים מסוימים יכולות להצביע על גידולים. בדיקה זו יעילה לבדיקת חזרת המחלה.
- בדיקות גנטיות – מומלץ אצל משפחות בעלות היסטוריה של סרטן המעי הגס.
- בדיקות DNA (החומר התורשתי) של הצואה – גידולים (לפני שהתפשטו) מפיצים סמני DNA מהתאים הנשארים בצואה (לאחר העיכול). לשיטה זו יעילות של 71%-91%.
טיפולים ותופעות לוואי
הטיפול תלוי בשלב שבו נמצא הסרטן. כאשר הסרטן מאובחן בשלביו המוקדמים (מעט התפשטות) יש אפשרות להחלמה מלאה, אך אם האבחון מאוחר יותר (התפשטות רבה) האפשרות להחלמה קטנה.
הטיפול הראשוני הינו ניתוח המלווה בכימותרפיה או הקרנה לפי שלב הסרטן ומצבו הבריאותי של החולה. דרכי הטיפול האפשריות הן:
מרפא – לגידול מקומי. הסרת הגידול בלבד.
מרגיע – לגידול ששלח גרורות (תאים סרטניים החודרים למערכת הדם ומתפשטים לאזורים שונים בגוף). הסרת חלק מהמעי כדי להפחית סימפטומים של אותו גידול.
מעקף – יצירת מעקף במעי העוקף את חלקו התחתון ומתחבר לפי הטבעת. ניתוח זה נעשה כאשר הגידול חדר לאיברים קריטים שכנים ולכן הסרתו מסובכת. רופאים מעדיפים לעקוף את הגידול או לבצע ניתוח להסחת צואה בו אין חיבור לפי הטבעת אלא לפתח יציאה מלאכותי שיוצרים.
הסיבוכים האפשריים כוללים:
דלקת, דימום, הצטלקויות היוצרות חיבורים בין רקמות במעי וגורמות לחסימת צואה, פגיעה באיברים שכנים כגון: המעי הדק, שופכן (צינור המוביל שתן מהכליה לשלפוחית השתן), טחול ושלפוחית השתן.
שימוש בחומרים המסוגלים להרוג תאים סרטניים, מטרת חומרים אלו היא תאים המתחלקים בקצב מהיר דבר המאפיין תאי סרטן וכך הקטנת האפשרות להתפשטות הסרטן, הקטנת הגידול או האטת גדילתו. תופעות הלוואי כוללות: שלשולים, דלקתיות ברקמת הרירית בפה, רמת תאי דם לבנים נמוכה ונשירת שיער.
תרופות החוסמות את הקולטנים של תאי הסרטן ולא מאפשרות לגורמים, כגון גורמי גדילה, חלוקה והתפשטות, להגיע אליהם. תרופות אלה פוגעות בתאים ספציפיים ולכן בדרך כלל לא גורמות לתופעות לוואי מערכתיות. בדרך כלל תופעות הלוואי הן תגובות אלרגיות – קושי לנשום, לחץ דם נמוך, פריחה.
- תרופות החוסמות יצירת כלי דם:
מניעת היווצרותם של כלי דם חדשים החיוניים לגדילת הגידול, תופעות הלוואי כוללות: קרישי דם ולחץ דם גבוה (הניתנים לטיפול עם תרופות).
טיפול ע"י גירוי המערכת החיסונית של הגוף ויצירת נוגדנים נגד תאי הסרטן, טיפול זה מתאפשר לעיתים כאשר נוצרים שינויים המבדילים את תאי הסרטן מהתאים הבריאים. תופעות הלוואי כוללות: תופעות דמויות שפעת – שלשולים, צינון, חום גבוה, חוסר תיאבון, כאבי שרירים וחולשה, בחילות והקאות.
לא משתמשים בשיטה זו בדרך כלל נגד סרטן המעי הגס מכיוון שהיא עלולה לגרום לדלקות במעי הדק שכן קשה לפגוע רק בחלק מסוים במעי. תופעות הלוואי כוללות: תשישות, נשירת שיער, עור אדמדם, נפיחות.
לאחר טיפול, חשוב לשמור על מעקב למניעת חזרת הסרטן. מומלץ לבצע בדיקה פיזית כל 3-6 חודשים בשנתיים הראשונות אחרי המחלה ולאחר מכן כל 6 חודשים במשך 5 שנים. כמו כן, אצל אנשים הנמצאים בקבוצת רמת סיכון גבוהה לחזרת המחלה, מומלץ לבצע בדיקת CT (צילום הנותן תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף) פעם בשנה בשלוש שנים הראשונות אחרי המחלה.
הימנעות
רוב מקרי סרטן המעי הגס ניתנים למניעה ע"י בדיקות תקופתיות, אורח חיים בריא ותזונה נכונה אשר מקטינים את הסיכוי ללקות במחלה בכ- 60%-80%.
