סרטן צוואר הרחם

11

צוואר הרחם נמצא בחלק התחתון של הרחם. סרטן צוואר הרחם נגרם על ידי סוגים רבים של וירוסים הנקראים HPV (וירוס הפפילומה). הוירוס עובר במגע מיני. לרוב, הגוף הנשי מסוגל להלחם בזיהום הפפילומה, אך לעיתים הוירוס מוביל לסרטן. נשים המעשנות, משתמשות בגלולות נגד הריון תקופה ארוכה או נשאיות של וירוס ה-HIV, נמצאות ברמת סיכון גבוהה יותר מנשים אחרות.

ייתכן שסרטן צוואר הרחם לא יגרום לסימפטומים בהתחלה, אך מאוחר יותר ייתכנו כאבים באגן או דימום מהווגינה. בדרך כלל לוקח לתאים בריאים בצוואר הרחם שנים להפוך לתאים סרטניים. דרך טובה למצוא תאים משתנים לפני שהם הופכים לסרטניים היא באמצעות בדיקת PAP שבה בוחנים תאים מצוואר הרחם תחת מיקרוסקופ, וכך אפשר לטפל ולרפא את הסרטן. כיום ישנו חיסון נגד ארבעת סוגי הוירוס הגורמים לרוב סוגי סרטן צוואר הרחם.

גורמי סיכון

רופאים לא תמיד יודעים להסביר למה אישה אחת נדבקת בסרטן צוואר הרחם ואילו אישה אחרת לא נדבקת, אך ידוע שאישה בעלת גורמי סיכון מסוימים תהיה בעלת סיכון גבוה יותר מאחרות לפתח את הסרטן. הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם הינו הדבקות ב- HPV. גורמים נוספים יכולים לפעול ביחד עם ה-HPV ולהגביר את הסיכון אף יותר:

• זיהום ע"י HPV:

HPV הינה קבוצה של וירוסים אשר יכולים לזהם את צוואר הרחם, אם הזיהום לא עובר הוא יכול לגרום לסרטן בנשים מסוימות. זיהום זה הינו הגורם העיקרי לכל מקרי סרטן צוואר הרחם כמעט. זיהומים אלה הינם מאוד שכיחים והם עוברים מאדם לאדם דרך מגע מיני. רוב האנשים נדבקו בוירוס הפפילומה במהלך חייהם אך רוב הזיהומים עוברים מעצמם. סוגים מסוימים של הוירוס יכולים לגרום לשינויים בתאי צוואר הרחם אך אם מאבחנים את השינויים הללו בשלב מוקדם, אפשר למנוע סרטן ע"י הסרת או הריגת תאים אלו לפני שהם יכולים להפוך לסרטניים.

• חוסר בבדיקות PAP סדירות:

בדיקה זו עוזרת לרופאים לאבחן תאים לא תקינים. הסרתם או הריגתם יכולה למנוע את התפתחותם לסרטן צוואר הרחם.

• עישון:

אצל נשים הנושאות את וירוס ה- HPV, עישון סיגריות מגביר את הסיכון לפתח סרטן צוואר הרחם.

• מערכת חיסון מוחלשת:

זיהום של הוירוס HIV (הגורם לאיידס) או תרופות המחלישות את מערכת החיסון מגבירים את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם.

• היסטוריה מינית:

נשים שהיו להן הרבה בני זוג בעלות סיכון גבוה לחלות בסרטן צוואר הרחם. בנוסף, אישה אשר קיימה יחסי מין עם גבר שהיו לו הרבה בנות זוג נמצאת ברמת סיכון גבוהה לפתח את המחלה. בשני המקרים, הסיבה להגברת הסיכון היא מפני שלנשים אלו יש יותר סיכוי לזיהום של וירוס הפפילומה.

• שימוש בגלולות למניעת הריון לאורך תקופה ארוכה (5 שנים או יותר):

השימוש בגלולות אצל נשים עם זיהום HPV מגביר את הסיכון לפתח סרטן צוואר הרחם, אך הסיכון יורד מיד עם הפסקת הגלולות.

• נשים עם הרבה ילדים:

על פי מחקרים נמצא כי נשים אשר ילדו פעמים רבות (5 ילדים או יותר) ויש להן זיהום של HPV נמצאות ברמת סיכון גבוהה יותר לפתח את הסרטן.

• DES (דיאתילסטילבסטרול - חומר כימי המשמש כאסטרוגן סינתטי):

DES עלול להגביר את הסיכון לסרטן צוואר הרחם אצל בנות אשר נחשפו לחומר לפני הלידה.

רק מכיוון שלאישה יש זיהום HPV זה לא אומר שהיא תפתח סרטן צוואר הרחם. רוב הנשים בעלות גורמי סיכון למחלה לעולם לא מפתחות אותה.

סימפטומים

בשלבים המוקדמים של המחלה לרוב אין סימפטומים, אך כאשר הסרטן גדל, נשים עלולות לשים לב לאחד או יותר מהסימפטומים הבאים:

• דימום ווגינאלי לא תקין:

- דימום המתרחש בין תקופות מחזור רגילות

- דימום לאחר קיום יחסי מין, מקלחת או בדיקה

- תקופות מחזור הנמשכות זמן ארוך יותר וכבדות יותר מלפני

- דימום לאחר גיל הבלות

• הפרשות ווגינאליות מוגברות:

- כאבים באגן

- כאבים בזמן קיום יחסי מין

גם דלקות או בעיות בריאותיות אחרות עלולות לגרום לסימפטומים אלה. אישה עם סימפטומים אלה צריכה ללכת לדווח לרופא על מנת שיוכל לבצע את הבדיקות הנחוצות כדי לאבחן ולטפל בבעיה כמה שיותר מוקדם.

אבחון

רופאים ממליצים לעשות בדיקות PAP סדירות על מנת להקטין את הסיכוי לחלות בסרטן צוואר הרחם. בדיקה זו היא דרך פשוטה לבחון את תאי צוואר הרחם ולאבחן, בשלב מוקדם, אם הם לא תקינים או סרטניים. מציאה וטיפול בתאים אלה יכול למנוע את ההתפתחות של רוב סוגי סרטן צוואר הרחם. הבדיקה אינה כואבת לרוב הנשים והיא מתבצעת ע"י רופא בבדיקה שגרתית. הרופא לוקח דגימה של תאים מצוואר הרחם ואלה נבדקים תחת מיקרוסקופ. רוב התאים הלא תקינים הנמצאים בבדיקה זו אינם סרטניים ואפשר באותה בדיקה לאבחן אם יש זיהום HPV. אם נמצאו תאים לא תקינים או זיהום HPV בבדיקת ה-PAP, הרופא ימליץ על בדיקות נוספות כדי לאבחן:

• קולפוסקופיה: בדיקת תאי צוואר-הרחם והנרתיק על ידי קולפוסקופ (מכשיר רפואי בעל זכוכית מגדלת). הקלופוסקופ אינו מוחדר לתוך הנרתיק והבדיקה נעשית בקליניקה.
• ביופסיה: הוצאת דגימה מרקמת צוואר הרחם לשם אבחון תחת מיקרוסקופ של תאים לא תקינים. הבדיקה בדרך נעשית ע"י הרופא בקליניקה ותחת הרדמה מקומית.

הסרת רקמה מצוואר הרחם עלולה לגרום לדימום קל או הפרשות אחרות. האזור מחלים מהר בדרך כלל. יש נשים אשר חשות מעט כאבים הדומים לכאבי מחזור – הרופא יכול להציע תרופות שיעזרו להעלים את הכאב.

הערכת שלב המחלה

אצל נשים שאצלן הביופסיה מראה שיש סרטן, הרופא צריך לבחון באיזה שלב של המחלה האישה נמצאת על מנת לבחור את הטיפול הטוב ביותר. בדיקת שלב המחלה היא דרך לגלות אם הגידול הסרטני חדר לרקמות שכנות, התפשט ואם כן אז לאלו חלקים בגוף. סרטן צוואר הרחם בדרך כלל מתפשט לרקמות שכנות באגן, בלוטות לימפה או לריאות. הסרטן עלול להתפשט גם לכבד או לעצמות. הרופא יבצע בדיקה ויבדוק אם יש בלוטות לימפה נפוחות, ייתכן שייקח דגימות נוספות מהרקמה. על מנת לאבחן את חומרת המחלה הרופא ידרוש בדיקות נוספות:

• צילומי רנטגן של החזה – צילומים אלה לעיתים קרובות מראים אם הסרטן התפשט לריאות.
• סריקת CT – סריקת איברים במכונת רנטגן אשר יוצרת תמונות חתכיות ממוחשבות של איברים בגוף. באמצעות הבדיקה הזו אפשר לבדוק אם הסרטן התפשט לכבד, לריאות או לאיברים אחרים בגוף.
• MRI - סריקה לא פולשנית שמבוצעת במגנטים במקום בקרינה בכדי לקבל תמונה מדויקת יותר של האגן והבטן.
• סריקת PET - טכניקה של הדמיה רפואית המתבצעת ע"י הזרקת חומר עתיר פוזיטרונים (סוכר רדיואקטיבי) לגוף, המכשיר יוצר תמונות ממוחשבות של הסוכר שתאי הגוף "אוכלים". תאים סרטניים משתמשים בסוכרים מהר יותר מתאים בריאים, ואזורים עם תאים סרטניים זוהרים יותר בתמונות.

שלב המחלה נקבע על פי המיקום בגוף שבו מוצאים את הסרטן:

• שלב 1 – תאים סרטניים נמצאים רק בצוואר הרחם.
• שלב 2 – הסרטן פולש לחלק העליון של הווגינה.
• שלב 3 – הסרטן פולש לחלק התחתון של הווגינה וייתכן שגם לדופן צוואר הרחם. אם הסרטן חוסם את זרימת השתן, ייתכן שאחת או שתי הכליות אינן מתפקדות כראוי.
• שלב 4 – הסרטן פולש לשלפוחית השתן או לרקטום (פי הטבעת), או לאזורים אחרים בגוף.
• סרטן חוזר – הסרטן טופל אך חזר לאחר תקופה שבה הסרטן לא אובחן. הסרטן עלול להופיע שוב בצוואר הרחם או באזורים אחרים בגוף.

טיפולים

בחירת הטיפול תלויה בעיקר בגודל הגידול הסרטני ואם הסרטן התפשט (לעיתים הבחירה תלויה גם ברצון של האישה להיכנס להיריון יום אחד).

• ניתוח:

לנשים עם סרטן בשלב 1 או 2. המנתח מסיר רקמות שעלולות להכיל תאים סרטניים:

- הסרה חלקית של צוואר הרחם, חלק מהווגינה ובלוטות הלימפה באגן. זוהי אפשרות לנשים עם גידולים קטנים אשר רוצות להיכנס להיריון בעתיד. השהייה בבית החולים לאחר הניתוח בדרך כלל נמשכת בין יומיים לחמישה ימים.

- כריתת רחם מוחלטת – הסרה את צוואר הרחם והרחם.

- כריתת רחם קיצונית – הסרה של צוואר הרחם, חלק מהרקמה סביב צוואר הרחם, הרחם וחלק מהווגינה. השהייה בבית החולים משתנה מאישה לאישה ויכולה להימשך בין כמה ימים לשבוע.

הזמן שלוקח להחלים מהניתוח משתנה מאישה לאישה. יתכן כאב ואי-נוחות בימים הראשונים לאחר הניתוח. חלק מתופעות הלוואי לאחר הניתוח כוללות בחילות, הקאות, בעיות בשלפוחית השתן ובמעי, עייפות וחולשה. רוב הנשים חוזרות לפעילות רגילה לאחר 4-8 שבועות.

• קרינה:

זוהי אפשרות לנשים בכל שלבי סרטן צוואר הרחם. נשים עם סרטן בשלביו הראשוניים כנראה יעדיפו קרינה על פני ניתוח. אפשר להשתמש בקרינה גם לאחר ניתוח על מנת לחסל כל תא סרטני אשר נשאר ברקמה. ישנם שני סוגים של קרינה: חיצוני ופנימי.

תופעות הלוואי תלויות בעיקר בכמות הקרינה ואיזה חלק בגוף מטופל. קרינה לאזור הבטן והאגן עלול לגרום לבחילות, הקאות, שלשולים או בעיות בשלפוחית השתן. העור באזור המטופל עלול להיות אדום, יבש ורגיש. רוב תופעות הלוואי נעלמות עם סיום הטיפול.

• כימותרפיה:

השימוש בחומרים המסוגלים להרוג תאים סרטניים כאשר המטרה של חומרים אלו הם תאים המתחלקים בקצב מהיר שכן הם משבשים את תהליכי החלוקה של התא. תופעות הלוואי כוללות פריחה בעור, חוסר יציבות, כאבי פרקים או רגליים או כפות רגליים נפוחות.

עוד מידע בנושא סרטן צוואר הרחם