מי מפתח אלרגיות?

אלרגיות יכולות להתפתח בכל גיל, אפילו ברחם. הן מופיעות בשכיחות גבוהה אצל ילדים אך עלולים לגרום לסימפטומים בפעם הראשונה רק בבגרות. אסתמה עלולה להמשיך אצל מבוגרים לעומת אלרגיות של האף נוטות להיעלם בגיל מבוגר.

אז למה יש אנשים הרגישים יותר לאלרגנים מסוימים בזמן שרוב האנשים אינם רגישים להם? למה אנשים אלרגיים מייצרים יותר IgE (נוגדנים הנקשרים לאלרגנים) מאשר אנשים שאינם אלרגיים? הגורם העיקרי המבדיל בין אנשים אלרגיים לאנשים שאינם אלרגיים הינו תורשה. זוהי עובדה ידועה שאלרגיות מסוימות נוטות להתקבץ אצל משפחות. הסיכוי האישי של כל אחד לפתח אלרגיה קשורה לעבר האלרגי המשפחתי שלו. אם אף הורה אינו אלרגי, הסיכוי לפתח אלרגיה היא רק 15%. אם הורה אחד אלרגי, הסיכוי עולה ל- 30%, ואם שני ההורים אלרגיים אז הסיכוי עולה ל- 60%.

אמנם אפשר לרשת את הנטייה לפתח אלרגיות, יתכן שלעולם לא תסבלו מסימפטומים של תגובה אלרגית. אתם גם לא בהכרח תרשו את אותה אלרגיה או מחלה שיש להורים שלכם. זה עדיין לא ברור מה קובע אלו חומרים יעוררו תגובה אלרגית אצל כל בן אדם אלרגי. בנוסף, לא ידוע אילו מחלות ובאיזו חומרה יהיו הסימפטומים שיתפתחו.

ישנן הרבה השפעות חשובות אחרות שיכולות להיות קשורות למצבים אלרגיים. חלק מהשפעות אלו כוללות עישון, זיהום אוויר, דלקות והורמונים.

סימפטומים

הסימפטומים וההרגשה של תגובה אלרגית תלויים בחלק של הגוף שמושפע ומחומרת התגובה. ישנן תגובות המשפיעות על הרבה אזורים, לעומת תגובות אחרות שמשפיעות רק על אזור אחד יחיד. תגובות לאותו אלרגן משתנות מבן אדם לבן אדם. סימפטומים של תגובה אלרגית ניתנים לסיווג כסימפטומים קלים, סימפטומים מתונים או סימפטומים חמורים.

סימפטומים קלים

סימפטומים קלים כוללים:

  • פריחה.
  • עיניים דומעות ומגורות.
  • וגודש.

סימפטומים קלים של אלרגיות לא מתפשטות לאזורים אחרים בגוף.

סימפטומים מתונים

סימפטומים מתונים של אלרגיות יכולים לכלול סימפטומים שמתפשטים לאזורים אחרים בגוף, והם כוללים:

  • גירוד.
  • קשיי נשימה.

סימפטומים חמורים (אנאפילקסיה)

אנאפילקסיה הוא מצב חירום נדיר ומסוכן שבו התגובה של הגוף לאלרגן הינה פתאומית ומשפיעה על כל הגוף. הסימפטומים של האלרגיה יכולים להתחיל בגירוד פתאומי של העיניים או הפנים ותוך כמה דקות להתפתח לסימפטומים חמורים יותר הכוללים:

  • הלם – ברפואה, משמעות המצב היא שכל האברים בגוף אינם מקבלים מספיק דם כתוצאה ממצב מסוכן של לחץ דם נמוך. הלם יכול להוביל למוות מאוד מהר. האדם שחטף הלם יכול להיות חיוור או אדום, מזיע או יבש, מבולבל, חרד או חסר הכרה.

הלם נגרם כתוצאה מהתרחבות פתאומית של הרבה כלי דם או של כלי דם גדול אחד. זה נגרם כתוצאה מהפעילות של המתווך (התא שאליו נקשר הנוגדן של מערכת החיסון לפני שהוא נקשר לאלרגן). אם הירידה בלחץ הדם היא פתאומית וקיצונית, זה יכול להוביל לחוסר הכרה, אפילו לדום לב ולמוות.

  • נפיחויות שונות שיכולות להקשות על הנשימה והבליעה.
  • כאבי בטן
  • התכווצויות
  • הקאות
  • שלשולים
  • בלבול וסחרחורות

יש להתקשר מיד לאמבולנס ולהגיע למיון אם אתם חושדים באנאפילקסיה.

לסיכום, הסימפטומים של תגובה אלרגית יכולים לכלול אחד, חלק או הרבה מהבאים:

  • עור – אדמומיות, גירוד, נפיחות, אבעבועות, הזעה, התקשות, פריחה או חרלת (מחלת עור – פריחה עם כתמים אדומים נפוחים).
  • ריאות – צפצופים בזמן השאיפה, הדוקות, שיעול או קשיי נשימה.
  • ראש – נפיחות בפנים, בעפעפיים, בשפתיים, בלשון או בגרון וכאבי ראש.
  • אף – גודש, צינון, התעטשות.
  • עיניים – אדומות, גירוד, נפיחות או דומעות.
  • בטן – כאב, בחילה, הקאות, שלשול או שלשול עם דם.

הימנעות

ישנן דרכים שבהן ניתן למנוע ולטפל בתגובות אלרגיות כאשר הן מופיעות. הדרך הטובה ביותר להימנע מתגובות אלרגיות הן להכיר את הגורם לתגובה האלרגית. איך אנשים מוצאים מהו הגורם לאלרגיה שלהם? רוב האנשים לומדים לזהות את הגורמים לאלרגיה, הם גם לומדים להימנע מהם כדי להימנע מתגובה אלרגית.

מומחה לאלרגיות יכול לעזור לכם לזהות את הגורמים לאלרגיה לכם. ישנן הרבה בדיקות שונות הקיימות כדי לאבחן אלרגיות ולמצוא את הגורמים להן:

  • בדיקת עור היא הבדיקה הכי נפוצה והכי יעילה בגילוי הגורמים לאלרגיות. ישנן הרבה שיטות, אך בכולן נדרש לחשוף את העור לכמויות קטנות של חומרים מסוימים ולבחון את התגובות עך פני תקופת זמן מסוימת.
  • בדיקות דם (RAST) המזהות נוגדני IgE לאנטיגנים (אלרגנים) מסוימים, הגורמים שמעוררים תגובה אלרגית.
  • בבדיקות אחרות מעלימים אלרגנים מסוימים מהסביבה שלכם ואז מכניסים אותם בחזרה לסביבה ובוחנים אם התגובה מתרחשת.

אנשים עם עבר של תגובות חמורות או אנאפילקסיה יכולים לקבל מזרק אוטומטי. מזרק זה מכיל מינון של אפינפרין (הוא הורמון הנוצר ומופרש על ידי בלוטת יותרת הכליה). אתם לוקחים את ערכה זו אתכם לכל מקום ומזריקים לעצמכם את התרופה מיד לאחר חשיפה לחומר המעורר אצלכם תגובה אלרגית חריפה.

יש הטוענים כי ילדים שינקו בהיותם תינוקות בעלי סיכוי קטן יותר לפתח אלרגיות מאשר תינוקות שאכלו מבקבוק בלבד.