123111
אנורקסיה נרבוזה הינה הפרעת אכילה המתאפיינת על-ידי סירובו של אדם לשמור על משקל גוף נורמלי (לחצו על הקישור הבא למציאת טבלאות עזר להערכת מצב הגדילה). משקלו של אדם עם אנורקסיה נרבוזה, על-פי ההגדרה הרפואית, הינו שמונים וחמישה אחוזים מהמשקל הנורמלי הצפוי בהתאם למינו, גילו וגובהו ובמקרים מסויימים אף הרבה פחות מכך.
בנוסף לכך אנשים עם אנורקסיה נרבוזה הם גם בעלי הערכה מעוותת לגבי משקלם וצורת גופם, ובדרך כלל הם רואים את גופם הכחוש כמושך ואטרקטיבי ואף מעט שמן מידי. הם מקפידים על דיאטה נוקשה ומוגבלת וקיים בהם פחד מתמיד מפני השמנה.
אצל נשים אובדן המשקל מלווה בתופעה של העדר מחזור וסת (ההגדרה הרפואית לתופעה היא העדר מחזור וסת במשך שלושה חודשים ברציפות).
המחקרים מראים כי כ-90% מחולי האנורקסיה הן נשים, ואצל רובן מופיעה ההפרעה בגילאי 25-12, קיימים גם מקרים רבים, במיוחד אצל נערות בגיל ההתבגרות, שהאנורקסיה מופיעה בצורה קלה וללא כל הסממנים הרפואיים של ההפרעה. ההערכה היא כי בין 20%-5% מבעלי הפרעת אכילה זו מתים כתוצאה מהרעבה עצמית או סיבוכים רפואיים הנובעים ממשקל גוף נמוך ודיאטה נוקשה ובלתי מאוזנת.
אנורקסיה נרבוזה הינה אחת משתי הפרעות האכילה העיקריות, האחרת היא בולימיה נרבוזה המאופיינת על-ידי התמכרות לזלילה הוללת חסרת שליטה, שלאחריה בא פיצוי התנהגותי בצורת "טיהור", תופעה הקיימת גם אצל חולי אנורקסיה נרבוזה, ההבדל הוא במשקל הגוף: בעוד אצל חולי בולימיה משקל הגוף עולה ויורד, אבל נשאר בטווח המשקל הרצוי, חולי האנורקסיה על פי הגדרתם הרפואית הם לפחות בחוסר של 15% מהמשקל התיקני.
ועל כן כאשר אדם מאובחן כלוקה באנורקסיה נרבוזה יש צורך באבחנה רפואית מוסמכת שתקבע האם החולה לוקה גם באחת משתי צורות המחלה הקיימות: זלילה/טיהור או אכילה מוגבלת.
מאפייני צורות ההופעה של אנורקסיה נרבוזה
תופעת הזלילה והטיהור שלאחריה
התופעה מאופיינת על-ידי התמכרות לזלילה הוללת (אכילת כמות גדולה משמעותית של מזון בפרק זמן נתון), שלאחריה החולה מבצע פעולת טיהור על-ידי הקאה מכוונת, שימוש חריג בתרופות או מוצרים גורמי שילשול, חומרים משתנים (חומרים הגורמים להשתנה מוגברת), חוקן, צום ופעילות גופנית מוגזמת.
תופעת האכילה המוגבלת
התופעה מאופיינת על-ידי אובדן משקל בצורה בלתי בריאה עקב אכילה מוגבלת ובלתי מספקת של אבות המזון.
הגורמים להופעתה של אנורקסיה נרבוזה
האנורקסיה נרבוזה מתפתחת בדרך כלל בקרב צעירים, בגיל ההתבגרות או בתחילת חייהם הבוגרים. הסיבות להופעתה הן רבות וברוב המקרים זו לא תהיה סיבה אחת שגרמה להופעת אנורקסיה נרבוזה אצל אדם מסויים, אלא אוסף של כמה סיבות:
- גורמים תורשתיים ביולוגיים - כמו היסטוריה של הפרעות אכילה במשפחה.
- גורמים התפתחותיים - כאלו שבעקבותם מפתח החולה דעה מעוותת לגבי מבנה גופו.
- גורמים הנובעים מתוך חוסר מודעות לתחושות פנימיות - כגון אי יכולת להבחין ברעב או רגשות אחרים.
- גורמים פסיכולוגייים - הכוללים מזג חרדתי, נטייה למושלמות(פרפקציוניזם), ואופי כפייתי.
רוב המקרים של אנורקסיה נרבוזה מופיעים בעקבות מהלך של דיאטה שמתקדם ומתפתח למצב של הגבלת אכילה ומאוחר יותר להרעבה עצמית. אולם עדיין לא ברור האם התנהגות זו במהלך הדיאטה היא סימן מקדים המבשר על הופעתה של אנורקסיה נרבוזה או שזהו כבר תסמין מוקדם של המחלה עצמה.
תופעת האנורקסיה נרבוזה אומנם מוכרת ומתועדת עוד מן המאה ה-17, אך היא לא הוכרה באופן רישמי כהפרעה פסיכיאטרית עד 1980, כאשר חלה עלייה משמעותית במספר הלוקים בה.
כיום התופעה רווחת מאד, בעיקר בגיל הנערות, וככל שתופסים זאת מוקדם יותר הטיפול יהיה מהיר יותר ויגרמו כמה שפחות נזקים בלתי הפיכים, ויהיה אפשר להסתפק בטיפול של פסיכולוג, ולא להגיע לרמה של אשפוז.
מומחים רבים מטילים את האשמה בעליית מספר הלוקים בתופעה, באמצעי התקשורת הפופולריים שכתוצאה מהתענינותם הנחושה, הממוקדת וחסרת הרחמים במראה של נשים צעירות, במיוחד הדגש על הרזון כמראה האידאלי גרמו לשינוי במושגי היופי, בעיקר במדינות מתועשות כארה"ב, מדינות אירופה וארצות מתועשות באסיה, ופחות בחלקים אחרים של העולם.
עוד מידע בנושא אנורקסיה נרבוזה
