אוסטאוארטריטיס או בשמה האחר דלקת מפרקים ניוונית הינה מחלת המפרקים השכיחה ביותר מבין למעלה ממאה סוגים. הבעיה הנפוצה במחלה זו היא שחיקה של הסחוס אשר יכולה להתרחש בכל מפרק בגוף אך לרוב היא מתרחשת במפרקים אשר נתונים למעמס רב כמו הירכיים, ברכיים ועמוד השדרה. הסחוס הינו חומר צמיגי אשר מצפה את קצוות העצמות המרכיבות את המפרק, מטרתו העיקרית היא להפחית את החיכוך במפרק ולשמש כבולם זעזועים. על מנת לשמש כבולם זעזועים על הסחוס להיות גמיש ולשמור על יכולתו לשנות צורה על פי הלחץ המופעל עליו. דלקת מפרקים ניוונית גורמת לסחוס לאבד מגמישותו ולהקשות, שינוי זה הופך את הסחוס לפגיע. לאורך השנים המצב מחמיר והסחוס נשחק, דבר המוביל למתיחת הגידים והרצועות ולכאבים במפרק. דלקת מפרקים ניוונית פוגעת באנשים מגיל 20 ומעלה אך עיקר הסובלים ממנה מעל גיל 60, כאשר מעל 50% מבני ה65 סובלים ממנה ובגיל 75 80% חולים במחלה. עד גיל 45 שכיחות החולים שווה בין גברים לנשים אולם מעל גיל זה המחלה שכיחה יותר בקרב הנשים.

סימפטומים

סימפטומי דלקת המפרקים בניוונית מתפתחית אט אט בהדרגתיות לאורך שנים, כך ככל שעובר הזמן גוברת השחיקה וגדל הנזק למפרק. כאשר אנו מתבגרים מלבד צבירת השחיקה לאורך השנים, הסחוסים גם עוברים שינוי בהרכבם באופן בו ריכוז המים בהם עולה וכמות החלבונים קטנה מה שהופך אותם לפגיעים יותר. סימפטומי המחלה כוללים:

  • כאבי מפרקים במיוחד בתנועה.
  • קשיון במפרקים.
  • כאבים לאחר חוסר פעילות ממושכת או לאחר פעילות מוגזמת.
  • עצמות בולטות באמצע ובסוף מפרקי האצבעות אשר לעיתים כואבות אך לא בכל המקרים. הגירוי הגורם לבליטות עצם אלה נוצר לעיתים עקב דלקת המתפתחת בסחוס.
  • נפיחות במפרקים והצטברות נוזלים בהם.

עיקר המפרקים אשר סובלים ממחלה זו הם המפרקים הגדולים הממוקמים מהמותניים ומטה אך בנוסף אליהם ישנם מפרקים נוספים אשר עשויים להפגע מהמחלה כגון: אצבעות, צוואר והבהן ברגל. מפרקים אחרים לא נפגעים בדרך כלל אלא אם הם נחבלו לפני כן בצורה אשר החלישה אותם.

גורמים

הגורם למחלה הוא שחיקה אשר נגרמת לאורך שנים ארוכות ברוב המקרים, יחד עם זאת ישנם גורמים אשר מאיצים את דלקת הפרקים הניוונית והם:

  • גנטיקה- ישנם אנשים היורשים גנים לא תקינים של סחוס ועקב כך הסחוס אצלם נבנה בצורה פגומה. בנוסף לכך, אנשים אשר נולדים עם עיוותים במפרקים בעלי סיכוי גדול יותר לפתח דלקת מפרקים ניוונית באותם המפרקים.
  • השמנת יתר- גורמת הגדלת הסיכון למחלה במפרקי הירכיים והברכיים, זאת בשל עומס יתר על מפרקים אלה.
  • פציעות- אנשים אשר סבלו מפציעה במפרק או בשבר בעצם הסמוכה למפרק, בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח דלקת מפרקים ניוונית באותו המפרק.
  • מאמץ יתר- אימוץ חריף וכרוני של מפרק מסויים מאיץ את שחיקתו של הסחוס באותו מפרק ומביא להתפתחות המחלה. כך לדוגמא ספורטאים או אנשים המתכופפים הרבה מגבירים את הסיכוי לפגיעה במפרק הברכיים. תופעה זו שכיחה בקרב המוסלמים שכן בשל תפילתם מפרק הברכיים נמצא תחת מעמסה רבה באופן כרוני.
  • מחלות הפוגעות במפרקים לרבות סוכרת.
  • שינויים הורמונלים- במיוחד שינויים ברמת הורמון הגדילה.

אבחון

אבחון דלקת מפרקים ניוונית נעשה על פי הגורמים הבאים:

  • תשאול החולה ותיאור סימפטומי המחלה.
  • מיקום הכאבים ואופי הופעתם.
  • בדיקות גופניות נוספות.
  • צילום רנטגן של המפרקים- מראה את מידת הנזק למפרק ושינויים שחלו בו.
  • בדיקות דם לשלילת דלקת מפרקים אחרת לדוגמא דלקת מפרקים שיגרונית.
  • שאיבת נוזל מהמפרק- במקרים בהם יש הצטברות של נוזל במפרק ניתן לשאוב דגימה ממנו ולנתחה תחת מיקרוסקופ על מנת לשלול מחלות אחרות כמו שיגדון או זיהומים.

טיפול

כיום אין תרופה למחלה ולא ניתן לשחזר סחוס פגוע, אולם ישנו מגוון רחב של טיפולים אשר מתמקד בקלה על הסימפטומים ואורח חיים תקין.

הטיפול העיקרי של דלקת המפרקים הניוונית הינו פיזותרפיה המותאמת לחולה על פי גילו ועל פי המפרק הפגוע, בנוסף לכך ישנו דגש על תרגילי חיזוק השרירים סביב המפרק.

דרכי טיפול נוספות כוללות:

  • טיפול תרופתי- ישנם מספר סוגי טיפול תרופתי: דרך כדורים לבליעה, הזרקת התרופה למפרק ישירות, משחות וספריי להתזה. התרופות נחלקות למשככות כאבים, תרופות אנטי דלקתיות ואף סטרואידים. טיפול זה אינו עוצר את החמרת המחלה אלא רק מטפל בסימפטומיה.
  • קומפרסים קרים וחמים לטיפול בכאבי מפרקים.
  • שאיבה של נוזל מהמפרק- על מנת להפחית את הכאב.
  • הפחתת העומס על המפרק- על ידי קביים או הליכונים למניהם.
  • הפחתת משקל ושמירה על משקל תקין.
  • ניתוחים- ישנם מספר ניתוחים אפשריים לסובלים מדלקת מפרקים ניוונית, אך אלה ניתנים רק במקרים בהם לא ניתן לטפל בצורה יעילה בשיטות האחרות.

ארתרוסקופיה- החדרת מצלמה למפרק הפגוע ואבחון הבעיה, במידה ומתאפשר הדבר הרופא מסיר חלקים פגועים של הסחוס ומתקן אותם. ההתאוששות מניתוח זה קלה הרבה יותר מאשר פתיחה של כל איזור המפרק.

ניתוח תיקון עיוות ציר- ניתוח זה מבוצע במקרים בהם ישנה פגיעה בסחוס אשר גרמה לעיוות בו ולחלוקת עומס לא שווה בין חלקי הסחוס שנותרו. הניתוח מתקן את חלוקת העומס הפגומה ובכך מאט את החמרת השחיקה.

החלפת מפרק- בניתוח זה מחליפים את המפרק עם מפרק מלאכותי, ניתוח זה מתבצע במצבים בהם כאבי המפרק פוגעים באורח חייו של המטופל. גם במקרי ההצלחה הטובים ביותר לא ניתן להשיג טווח תנועה זהה למפרק אמיתי שכן מפרק מלאכותי מוגבל בתנועתו, יחד עם זאת מפרק מלאכותי מצמצם את הכאב. המפרקים המוחלפים ביותר הינם מפרקי הירכיים והברכיים.

  • טיפולים אלטרנטיבים- ישנם מחקרים המראים כי תוספי מזון המכילים כונדרואיטין סולפאט ו- גלוקוזמין סולפאט גורמים לחידוש הסחוס ולעצירה בשחיקתו, לא ברור עדיין אם כך הדבר אך ישנם מקרים רבים בהם דווח על הקלה בכאבי המפרקים במיוחד כאשר מדובר בכאבי ברכיים. היתרון בתוספי מזון אלו הוא שבניגוד לתרופות הניתנות, להם אין תופעות לוואי אך חסרונם הוא בכך שאין להם השפעה על דרגות חומרה גבוהות של המחלה, אם בכלל. ישנם טיפולים אלטרנטיבים נוספים אשר עזרו לחלק מהחולים בהקלה על כאבי המפרקים כמו דיקור סיני וטיפול ביו-אלקטרי (bioelectric therapy).

הבחירה בטיפול המתאים נקבעת על פי גיל המטופל, עיסוקיו, היסטוריה רפואית, מיקום המחלה ודרגת חומרתה.

ראיון עם מומחה בניתוחי מפרקים