דלקת מפרקים שיגרונית

דלקת מפרקים שיגרונית (Rheumatoid Arthritis) היא מחלה כרונית אשר שכיחותה באוכלוסיה נעה בין 1% ל-2%, היא פוגעה בנשים פי 3 מאשר בגברים אך בגברים המחלה לרוב חמורה יותר. מחלה זו יכולה להופיע בכל שלב בחיים אך בדרך כלל היא מופיעה באנשים מעל גיל 40. ידוע כי דלקת מפרקים שיגרונית נגרמת כתוצאה מכך שמערכת החיסון מזהה את המפרקים כגורם זר ועל כן מתקיפה אותם (מחלה אוטואימיונית), הסיבה לזיהוי השגוי של המפרקים על ידי מערכת החיסון איננה ידועה. סימפטומי המחלה מאופיינים באדמומיות של המפרקים, התנפחות וכאבים אשר יכולים להיות עזים ביותר. צורת הפגיעה של דלקת פרקים שיגרונית מייחדת אותה מרוב המחלות הפרקים האחרות שכן היא לרוב פוגעת באיברים זוגיים בשני צידי הגוף לדוגמא: פגיעה בשתי הידיים, בשתי הברכיים וכדומה. תכונה נוספת של מחלה זו הינה פגיעתה בכלל מערכות הגוף (על כן היא נקראת מחלה סיסטמית), מלבד הפגיעה ברקמות הפרקים השונות המחלה יכולה להתפשט לאיברי הגוף השונים כמו העור, עיניים, ריאות ועוד. מחקרים רבים נעשים כיום למציאת הגורם למחלה ודרכים להקל על פגיעתה של באורח חייהם של עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם.

סימפטומים

דלקת מפרקים שיגרונית משפיעה על כל אדם בצורה שונה, ברוב המקרים המחלה כרונית וישנה החמרה הדרגתית לאורך השנים בסימפטומיה. יחד עם זאת ישנם מקרים בהם המחלה מתפתחת בצורה מואצת, ואף ישנם מקרים אחרים בהם המחלה מופיעה לתקופה קצרה ואז היא נעלמת לתקופה ממושכת.

כאשר המחלה פעילה הסימפטומים מופיעים וכאשר המחלה בהפוגה (רמיסיה) הסימפטומים נעלמים. משך תקופות אלה וחומרת הסימפטומים משתנים בין החולים אך אצל כולם תופיע המחלה במפרקים, גם בחולים בהם המחלה התפשטה לאיזורים אחרים.

על מנת למנוע חשש מיותר יש לציין כי כאבי גב תחתון אינם מהווים סימפטום של המחלה שכן דלקת מפרקים שיגרונית אינה פוגעת באיזור התחתון של הגב.

הסימפטומים אשר מאפיינים את המחלה הינם:

• נפיחות וכאב באיזור המפרקים.
• קשיון במיוחד בבוקר ולאחר השארות בתנוחה אחת לאורך זמן לדוגמא לאחר ישיבה ממושכת.
• אדמומיות וחום במפרקים בהשוואה לעור ליד המפרק.
• פגיעה בתפקוד מפרקי הגוף במיוחד במפרקים זוגיים ובצורה סימטרית, כך לדוגמא יפגעו הברכיים יחד, הידיים וכן הלאה.
• החמרה בכאבים על פי שינויים במזג האוויר במיוחד ירידה בלחץ הברומטרי, תופעה זו קיימת בחלק מהחולים אך עדיין לא נמצא לה הסבר.

כפי שצויין דלקת מפרקים שיגרונית יכולה להתפשט לשאר איזורי הגוף, השפעותיה על הגוף דומים להשפעת שפעת חלשה וממושכת המתבטאת בסימפטומים הבאים:

• עייפות כללית.
• הרגשת חולי ממושכת.
• איבוד תיאבון אשר עלול להוביל לירידה במשקל.
• כאבי שרירים.
• בליטות מתחת לעור ליד המפרקים במיוחד באיזור המרפקים, לעיתים בליטות אלה כואבות.
• דלקת של רקמת הריאות אשר יכולה להוביל לקשיי נשימה.
• צרידות המצביעה על דלקת במיתרים הקול ובלוע.
• דלקת ברקמת הלב הגורמת לכאבים בחזה, בנוסף לכך דלקת מפרקים שיגרונית גורמת להחמרה בטרשת עורקים ומובילה לריבוי סתימות עורקים.
• פגיעה בעיניים המתבטאת ביובש, אדמומיות וכאבים.

ככל שהמחלה מתקדמת היא הורסת את השכבת המגנה על המפרקים, שכבה זו היא הרקמה הסינוביאלית אשר חוצצת בין העצמות המרכיבות את המפרק. מהרקמה הסינוביאלית מופרש נוזל (הנוזל הסינוביאלי) המשמש כחומר סיכה במפרק, בנוסף לכך חומר זה נאגר במעין שקיקים העוזרים בהגנה על המפרקים. כתוצאה מהרס רקמה זו ובעקבות כך גם פגיעה גם בנוזל הסיכה, קטן הרווח בין עצמות המפרק עד לכדי מגע בינהן מה שגורם לכאבים עזים ולהתפתחות דלקת משנית.

גורמים

התגובה הדלקתית הינה חלק ממערכת החיסון אשר מטרתו להתקיף חיידקים וגורמים זרים המזיקים לגוף, מסיבה שאיננה ברורה מופעלת במחלה זו תגובה דלקתית נגד הגוף עצמו ובמיוחד נגד המפרקים.

אמנם לא ידועים הגורמים למחלה אך ישנם מספר חשודים עיקריים והם:

• הורמונים- משייכים לגורם זה את הסיבה לכך שנשים נפגעות ממחלה זאת יותר מאשר גברים, יתרה מכך משוייכת לגורם זה גם העובדה כי נשים אשר מעולם לא ילדו או אשר ילדו לא מכבר נמצאות בסיכון גבוה יותר ללקות בדלקת מפרקים שיגרונית. יתר על כן אשה אשר חלתה בדלקת מפרקים שיגרונית לפני ההריון תרגיש טוב יותר בזמן ההריון, אך לאחר הלידה תחזור המחלה למצבה הקודם.
• גנטיקה- אנשים בעלי גנים מסוג HLA נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות במחלה זו, אך הם לא גורמים למחלה בכל האנשים בהם הם נמצאים. בנוסף לכך נמצא כי במשפחות עם היסטוריה למחלה יש סיכוי גדול יותר ללקות בה מאשר באוכלוסיה הרגילה.
• חיידקים ווירוסים- לא נמצאו עדויות לכך אך העובדה כי מערכת החיסון מתקיפה לפתע את הגוף עצמו מחזקת את ההשערה כי הגירוי שמעורר את המחלה הוא ויראלי או חיידקי.
• זיקנה- גיל מבוגר מגביר את הסיכוי למחלה.
• סיגריות- נמצא כי מעשנים סובלים מן המחלה יותר מאשר לא מעשנים.
• מתח- נמצא כי במקרים רבים כאשר אדם נמצא במתח עולה הסיכוי לפריצת המחלה.
• גורמי סביבה שונים.

אבחון

אבחון דלקת מפרקים שיגרונית בנעשה מוקדם משפיע רבות על תוצאות הטיפול ועל מזעור נזקי המחלה. על כן יש להבדק מוקדם ככל האפשר עוד לפני שהמחלה הופכת לסימפטומטית או בתיחלת דרכה ככל שניתן.

כיוון שהגורם למחלה אינו ידוע ובשל העובדה כי סימפטומיה בשלבים שונים דומים לסימפטומי מחלות אחרות, ישנו קושי רב באבחון המחלה. על כן אבחון דלקת מפרקים שיגרונית נעשה כאשר המחלה פעילה (לא בהפוגה) ועל ידי בדיקת המצאות כמה שיותר מהגורמים הבאים:

• מיקום כאבי המפרקים במיוחד באיזור הידיים ובדיקה האם הכאבים מופיעים בצורה סימטרית בשני צידי הגוף, עם מינימום של 3 מפרקים נפוחים או דלוקים.
• המצאות קשיון מפרקים בבוקר.
• המצאות בליטות מתחת לעור באיזור המפרקים מסוג המאפיין את דלקת המפרקים השיגרונית.
• תוצאות צילומי רנטגן של המפרקים המראים על הרס ועיוותים במפרקים בצורה המאפיינת את המחלה.
• המצאות הפקטור השיגרוני- בדיקות דם בהן נבדק קיומו של גורם המופיע במחלה זו, יחד עם זאת לא לכל החולים יש את הגורם הזה ואף ישנם אנשים ללא דלקת מפרקים שיגרונית בעלי גורם זה שכן הוא נגרם על ידי מחלות נוספות.
• המצאות Citrulline antibody- בדיקת דם חדישה אשר מחפשת אחר הגורם Citrulline אשר נמצא ברוב החולים ובמיוחד בחולים אשר סובלים מדרגה חמורה של המחלה.
• אנמיה קלה- משמשת כסמן למחלה.
• ESR או CRP גבוהים- בדיקות דם בהן מדדים אלה גבוהים משמשות כסמן לדלקת.

מחלות אשר להן סימפטומים הדומים לדלקת מפרקים שיגרונית הינן:

• דלקת מפרקים ניוונית.
• שיגדון (Gout).
• פיברומיאלגיה.
• זאבת אדמנתית מערכתית (SLE).
• דלקות מפרקים הנגרמות על ידי זיהומים.

כתוצאה מכך שאבחון דלקת מפרקים שיגרונית קשה עוברים בממוצע כתשעה חודשים מתחילת הופעת הסימפטומים עד לאבחון סופי של המחלה. לא מטפלים באדם אשר חושדים כי הוא חולה במחלה עד לאבחון סופי, זאת מכיוון שהטיפול התרופתי חזק ואגרסיבי מאד מה שמסכן את בריאותו של אדם אשר לא חולה במחלה ללא סיבה.

טיפול

ישנן דרכים רבות לטיפול בדלקת מפרקים שיגרונית, אופן הטיפול מותאם לכל חולה על פי גילו, מצב בריאותו הכללי, היסטוריה רפואית ודרגת חומרת המחלה.

• תרופות- ישנן תרופות הרבות אשר יכולות לעצור או להאט את התקדמות המחלה. תרופות אחרות מטפלות בהקלה על הסימפטומים השונים כמו כאבי מפרקים, נפיחות, קשיון ועוד. ישנה קטגוריה נוספת של תרופות חזקות מאד (DMARDs) אשר מדכאות או מפריעות למערכת החיסון כאשר היא מתקיפה את המפרקים.
• איזון בין מנוחה ואימון גופני- בתקופות בהן המחלה מחמירה יש לנוח ולהמנע מאימוץ המפרקים בהם ישנה דלקת מפרקים שיגרונית. כאשר המחלה בהפוגה או פחותה בעוצמתה יש להכנס לתוכנית אימונים ייחודית אשר שמה דגש על גמישות המפרקים ובניית מסת שריר סביבם, כל זאת נעשה על מנת להגן על המפרקים ולהאט את התקדמות המחלה.
• דיאטה ייחודית- ידוע כי אצל חלק מהחולים ישנה רגישות לסוגי מזון מסויימים וכי הם גורמים להחרפה במחלה. על כן יש לבדוק אילו סוגי מזון (אם בכלל) גורמים להחמרת המחלה ולמצוא להם תחליפים.
• מרחצאות מרפא וטיפול בחום- נמצא כי טיפול המפרקים בחום בצורת אמבטיות או מרחצאות מרפא כמו אלה הקיימות בים המלח מקלות על הסימפטומים ומביאות להפוגה בכאבים לתקופה קצרה.
• ניתוח- כאשר לא ניתן לשלוט על הסימפטומים על ידי תרופות וכאשר מצב המפרקים חמור (לדוגמא כאשר ישנם עיוותים), לעיתים קיימת אפשרות של החלפת המפרק על ידי ניתוח.

ישנן דרכי טיפול נוספות אשר ניתן לחקור לרבות ברפואה האלטרנטיבית, על כל חולה משפיע הטיפול באופן שונה לכן מומלץ לבדוק דרכים חלופיות כאשר לא מתקבלת הקלה על ידי טיפול מסויים. נכון כי אין כיום מרפא למחלה אך ישנם טיפולים אגרסיבים משולבים אשר מצליחים לעצור את התקדמותה ונעשים מחקרים רבים בתחום על מנת למצוא פתרון סופי למחלה זו.