דלקת פרקים בילדים הינה מחלת פרקים אשר פוגעת בילדים מגיל 6 חודשים ועד 16 שנים, זוהי מחלת הפרקים השכיחה ביותר בקרב קבוצת גיל זו. למחלה זו תקופות פעילות בהן מתבטאים הסימפטומים ותקופות הפוגה בהן אין עדות למחלה, ברוב המקרים המחלה נעלמת לחלוטין תוך מספר שנים מפריצתה. כאשר המחלה פעילה היא מתנהגת כמחלה אוטו-אימיונית, כך מערכת החיסון שוגה בפעולתה מסיבה לא ידועה והיא מתקיפה את מפרקי הגוף כאילו שהם גורם זר. 1 מכל כ-1000 ילדים בעולם המערבי יחלה במחלה ובישראל ישנם 5000 ילדים החולים בה, המחלה פוגעת יותר בילדות לעומת בילדים ביחס של 2:1.
אבחון
מכיוון שלדלקת פרקים בילדים יש טווח כה רחב של סימפטומים בנוגע למיקומם אופן ביטויים ודרגת חומרתם, אבחון המחלה איננו פשוט ולרוב הוא לוקח מספר שבועות. בתקופה זו הרופאים עורכים בדיקות שונות אשר מטרתן העיקרית היא שלילת מחלות אחרות אשר להן סימפטומים דומים, בנוסף לכך מאובחן תת סוג המחלה אשר בו חולה הילד.
אבחון מוקדם של המחלה קריטי ובעל השפעה עצומה על תוצאותיה ואף על סיכויי ההחלמה ממנה זאת מכיוון שהילדים בגיל זה נמצאים בתהליך התפתחות אשר רגיש לשינויים. עקב כך גילוי מאוחר של המחלה עלול להוביל להתפתחות לא תקינה ועיוותים במבנה העצמות והפרקים היכול להגיע עד למצב של נכות. מפרק דלקתי רגיש יותר לשינויים ממפרק בריא, עקב כך יתכן כי שינויים אלה יתבטאו בגדילה מוגזמת של העצמות והמפרקים או עיוותים אחרים, ישנם מקרים נדירים בהם הילד סובל כתוצאה מהמחלה מרגליים באורכים שונים ומנכות קשה.
צידו השני של מטבע גיל ההתפתחות הוא בכך שהתפתחות הילד מקנה לו, בניגוד למחלות הפרקים במבוגרים, אפשרות להחלמה ואף לתיקון הנזקים למפרקים ולסחוס. כך ברוב המקרים כאשר האבחון נעשה בשלבי המחלה המוקדמים וניתן טיפול הולם, הילדים מחלימים לחלוטין מהמחלה ללא פגיעות בגופם.
אבחון דלקת פרקים בילדים נעשה על ידי ראומטולוג (מומחה לדלקות פרקים) אשר מאבחן את המחלה לאורך כשישה שבועות רצופים, אם לכל אורך תקופת זמן זו מופיעים הסימפטומים המשוייכים לדלקת פרקים בילדים ונשללו מחלות אחרות מועלה החשד שאכן מדובר במחלה זו.
אבחון דלקת פרקים בילדים נעשה על ידי הבדיקות הבאות:
- היסטוריה רפואית מלאה- זהו קריטריון חשוב שכן כך ניתן לסנן מחלות אשר לא מתאימות למה שהחולה מתאר, בנוסף לכך ניתן להסיק מכך על התנהגות המחלה וסוג דלקת הפרקים אשר ממנה סובל החולה. אך ישנה בעיה לא פשוטה במחלה זו בנוגע להיסטוריה רפואית שכן מדובר בילדים קטנים, חלקם לא יודעים איך לתאר את מה שהם מרגישים, אחרים מנסים להמעיט מהבעיה או לשקר מתוך פחד ממזרקים ורופאים וכדומה. לכן על ההורים מוטל תפקיד חשוב אשר צריך להעשות עוד לפני שמגיעים לבדיקה אצל ראומטולוג החל מהרגע בו נצפים או מדווחים סימפטומים ראשונים. כך ניתן לערוך תצפית לאורך זמן לגבי הסימפטומים ולהבין מה מהותם, כל זאת ישמש את הראומטולוג באבחון המחלה בצורה מהירה ומדוייקת.
- בדיקות גופניות- בהן הרופא בודק את מצב המפרקים, חבלות, מיקום הכאבים, מספר המפרקים הפגועים והאם מדובר בפגיעה סימטרית בשני המפרקים בגוף (שתי ידיים, שתי ברכיים וכו'), כאב במישוש, אדמומיות, חום, המצאות בליטות תת עוריות האופיניות למחלה ועוד.
- בדיקות דם- בדיקות דם כלליות אשר בודקות את רמות החומרים בדם כגון: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם. בדיקה נוספת היא תרבית דם אשר בודקת האם הסיבה למחלה היא חיידק, כך ניתן לשלול מחלות זיהומיות.באופן דומה בדיקות מח עצם מאפשרות לשלול מחלות אחרות כמו לוקימיה. אחת הבדיקות הנעשות גם בדלקת מפרקים שיגרונית במבוגרים (מחלה דומה למחלה זו) היא בדיקת קיומו של פקטור ראומטי, הבעיה בבדיקה זו היא שקיום פקטור זה אינו תנאי מספיק לאבחון דלקת פרקים בילדים שכן לעיתים פקטור זה קיים באנשים שלא חולים במחלה. יתרה מכך פקטור זה נמצא יותר בדלקת מפרקים שיגרונית אך בדלקת פרקים בילדים הוא פחות שכיח, הבדל זה והבדלים נוספים הראו כי מדובר בשתי מחלות שונות ולא כפי שהיה נהוג לחשוב בעבר.
פקטור נוסף אשר משמש כסמן למחלה הוא פקטור ANA, בדיקה זו נותנת מידע לגבי השאלה האם מדובר במחלה אוטו-אימיונית, בנוסף לכך ניתן לדעת על פי תוצאות הבדיקה האם יש נטייה שהילד יחלה בדלקת העיניים האופיינית למחלה (דלקת הענביה).
- צילום רנטגן- על ידי בדיקה זו ניתן לראות שינויים במבנה העצמות והמפרקים, על פי המרחקים בין העצמות ניתן לאבחן את מצב הסחוס במפרק.
- שאיבת נוזל מהמפרק- במקרים בהם יש הצטברות של נוזל במפרק ניתן לשאוב דגימה ממנו ולנתחה תחת מיקרוסקופ על מנת לשלול מחלות אחרות כמו שיגדון או מחלות זיהומיות.
טיפול
ברוב המקרים דלקת פרקים בילדים מטופלת על ידי שילוב של טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, פעילות גופנית ותמיכה נפשית על ידי המשפחה ויועצים. לכל ילד מותאמת תוכנית טיפולים על פי תת סוג המחלה, אופן פגיעתה ושיקולים נוספים של הרופא המטפל.
לטיפול מספר מטרות:
- הפחתת הדלקת, הקלה על הכאב והפחתת הפגיעה באורח חיי הילד.
- מניעת או האטת הרס המפרקים.
- פעילות גופנית אשר עוזרת לשיקום המפרקים והאצת החלמתם תוך שמירה על טווחי תנועה אופטימלים וגמישות.
- התפתחות תקינה של הילד מבחינה פיזית, חברתית ונפשית.
כאשר ניגשים לטפל בילד הסובל מדלקת פרקים מתבצעת תוכנית טיפול כוללת המשנה את אורח חייו וחיי משפחתו על כן יש להערך לכך בהתאם. אופן הטיפול ומרכיביו נקבעים על ידי הרופא המטפל והצוות הרפואי, יתכן כי הטיפול ישתנה לאורך הזמן עם השינויים אשר יחולו במצבו של הילד. בשום אופן אין לסטות מתוכנית הטיפול בין אם מדובר בעשיית יתר או בחוסר עשייה, כל שינוי שלא באישור הצוות הרפואי יכול להוביל לתוצאות חמורות.
הטיפול מורכב מן הגורמים הבאים:
- תרופות- סוג התרופות, מינון ומשך נטילתן נקבע על ידי הרופא המטפל, טיפול זה אינו מרפא את המחלה אלא מטפל בסימפטומיה. התרופות נחלקות למשככות כאבים, תרופות אנטי דלקתיות, סטרואידים ותרופות אחרות המשפיעות על מערכת החיסון.
- פזיותרפיה- לכל ילד מותאמת תוכנית ייחודית המתאימה ליכולותיו ולצורכיו, הדגש מושם על תרגילי גמישות לשם שימור טווחי התנועה של המפרקים. כמו כן ישנה בנייה של שריר על מנת לחזק ולהגן על המפרקים.
- פעילות גופנית- מחשבה שגויה היא לחשוב כי כאשר ישנה דלקת פרקים בילדים יש להמנע מפעילות גופנית שכן הילד סובל מכאבים. לפעילות גופנית חשיבות רבה בשימור בריאות המפרקים ובריאות הילד בתקופת המחלה בכלל. חיזוק השרירים משפר את יכולת המפרקים ושומר עלהם מפגיעות נוספות, כמו כן כך נשמרת תנועת המפרקים ונמנעת נוקשותם. הפעילויות המומלצות הן: הליכה, שחייה (ישנם ילדים אשר רגישים לשינויים בטמפרטורה לכן עדיף לשחות בבריכה פנימית), רכיבה על אופניים במיוחד אופני כושר נייחים. לפני כל פעילות יש לשים דגש על חימום נכון ומתיחות, כל זאת על פי הנחיות הצוות הרפואי. באופן כללי יש להמנע מהשמת עומס על המפרקים ויש להפסיק את הפעילות על פי תחושת הילד, במקרה בו הוא מרגיש אי נוחות או כאבים יש להוועץ עם הצוות הרפואי. פעילויות אשר בדרך כלל אינן מומלצות הן אלה המפעילות לחץ על המפרקים כגון: ריצה, ריקוד בלט (עמידה על בהונות לא רצויה), כדור-עף, אומניות לחימה, סוגי ספורט מסוכנים- החלקה על סקייטבורד, גלגיליות, סקי וכו'.
- תזונה נכונה- כל ילד מגיב אחרת לטיפול ולמוצרי מזון, לכן התאמת תפריט תזונה נכונה בצורה אופטימלית אשר תעזור בתהליך ההחלמה נעשת על ידי מומחה תזונה. באופן כללי ניתנת תזונה אשר מחזקת את העצמות והמפרקים ומעודדת את ריפויים, בנוסף לכך יש להמנע מהמאכלים הבאים: בשר אדום, מוצרי חלב פרה שכן לעיתים הם מעוררים תגובה אלרגית, גבינות ומאכלים אשר מכניסים בהם חיידקים כחלק מתהליך הכנתם. הרכבת התפריט התזונתי הינה תהליך דינמי האורך זמן, דגש החשוב הוא לא לסטות מהוראות מומחה התזונה ולעבוד איתו על מנת למצוא סוגי מזון הטעימים לילד וחשובים למצבו הבריאותי.
- ניתוח- דרך טיפול זו מבוצעת לעיתים נדירות כאשר הטיפול בדרכים האחרות לא מועיל או לאחר סיום תקופת ההתפתחות כאשר נותרים עיוותים במבנה העצמות והמפרקים.
התמיכה הנפשית מצד המשפחה וחברים בעלת ערך עליון במחלה זו שכן מדובר בילדים קטנים אשר נתונים למצב המבדיל אותם מהחברה הסובבת אותם. הפסקת תוכנית הטיפול כמו הפסקת נטילת התרופות או הפסקת הפזיותרפיה ללא הוראה מהרופא המטפל אסורה לחלוטין גם אם הילד לא רוצה בכך, ניתן להעזר בצוות הרפואי וביועצים על מנת להתמודד עם בעיות תהליך הטיפול. התמדה בתוכנית הטיפול מביאה לתוצאות מקסימליות וברוב המקרים להעלמות מוחלטת של המחלה.
