הפרעות חרדה, נחשבות כיום לסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות, המופיעות בקרב ילדים ומבוגרים כאחד. חרדה נחשבת לבעיה נפוצה בקרב האוכלוסייה הכללית, העשויה להופיע גם בקרב אנשים בריאים לחלוטין, המתפקדים בצורה נורמאלית. ולראייה, נתונים סטטיסטיים מוכיחים, כי מספר האנשים הסובלים מהפרעות חרדה שונות, נע בין חמישה לעשרה אחוזים מן האוכלוסייה הכללית.
במאמר הבא, נסביר מהי הפרעת חרדה, מהם התסמינים והגורמים להתפתחות חרדה, וכיצד ניתן לטפל בבעיית חרדה.
מהי חרדה?
חרדה היא מצב פיזי או פסיכולוגי בו האדם נתקף בפחד, בהלה, אי שקט, לחץ ומתח נפשי, זאת לנוכח איום או סכנה, הגורמים לו לתחושה של חוסר אונים. בשונה מתחושת הפחד, המופיעה בתגובה לסיטואציה ספציפית הנתפסת כמאיימת, התקף חרדה לא תמיד קשור לגירוי מסוים, והוא נתפס לרוב, כבלתי ניתן לשליטה.
חרדה היא תגובה נורמאלית של הגוף לסיטואציות של לחץ, והיא חיונית להישרדותו של האדם, אולם כאשר היא מופיעה בתדירות גבוהה ובעוצמה רבה, היא נחשבת להפרעה. חרדה היא תופעה ביולוגית, המתרחשת במעגלים העצביים של המוח, בעיקר באזור ההיפוקמפוס והאמיגדלה, והיא נחשבת למנגנון הגנה, אשר נועד למנוע מהאדם להשתתף בסיטואציות התנהגותיות העלולות להזיק לו.
הפסיכואנליטיקן, זיגמונד פרוייד, מצא כי יש שלושה סוגים של חרדה, והם:
- חרדה מוסרית – זוהי חרדה, הבאה לידי ביטוי בתחושה של רגשות אשמה, אשר מטרתן להזהיר את האדם מעונשים הצפויים לו, במידה ויבצע מעשים לא מוסריים (מצפון האדם).
- חרדה מציאותית – זוהי חרדה, שתפקידה להזהיר את האדם מסכנות ממשיות העלולות להתרחש.
- חרדה נוירוטית – זוהי חרדה, הנוצרת בעקבות קונפליקט אישיותי, הנוצר בגין החשש לאבד שליטה ולהיכנע לדחפים וליצרים הרגעיים, מאשר למלא אחר דרישות המציאות (קונפליקט בין האגו לסתמי).
מהם הסימפטומים למצב של חרדה?
באופן עקרוני, אדם הנתקף חרדה, עשוי לפתח תגובות פיזיות ופסיכולוגיות כאחד. במרבית המקרים, אנשים הסובלים מאישיות חרדתית, יפתחו את הסימפטומים הבאים:
- סימפטומים פסיכולוגים – ברמה הפסיכולוגית, עשויות להופיע התגובות הבאות: ניתוק מהעצמי, שיתוק, הרגשת ציפייה מפחידה, תחושת אימה, עצבנות, פחד, פאניקה, חשש ממוות או משיגעון.
- סימפטומים פיזיים – ברמה הפיזיולוגית, חרדה עשויה לעורר את התגובות הגופניות הבאות: זיעה קרה, יובש בפה, הטלת שתן תכופה, הפרעות בשינה, שלשול, בחילות, רעידות, דפיקות לב מואצות, הרגשת חולשה, התכווצות השרירים, הפרעות בעיכול, התעייפות מהירה, חוסר ריכוז, עור חיוור, והרחבת אישונים.
מהם הגורמים למצבי חרדה?
ישנם שלושה גורמים עיקריים, המובילים להתפתחות של מצבי חרדה בקרב אנשים, והם:
- גורמים ביולוגים – ישנם מספר גורמים ביולוגים, שנמצאו כמחוללי התנהגות חרדתית בקרב אנשים, לרבות: חוסר ויסות של הנוירוטרנסמיטרים בגופינו, המכונים גם מוליכים עצביים, כדוגמת סרוטונין, גאבא ונוראפינפרין או בגין רגישות יתר של מערכת העצבים.
- גורמים פסיכולוגיים – ישנן גישות פסיכולוגיות שונות, המסבירות כי ישנם מאפיינים אישיותיים, העלולים להוביל לפיתוח התנהגות חרדתית בקרב האדם, לרבות:
- לפי הגישה הפסיכואנליטית, חרדה נובעת כתוצאה מקונפליקטים פנימיים בנפש האדם בין דחפים אסורים או משאלות המתנגשות עם ערכים והתנהגות מוסרית של האדם, ויש הסוברים כי חרדות לרוב נובעות מחוויות ילדות מוקדמות.
- לפי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, חרדה היא תוצאה של למידה לא יעילה, שבה האדם לומד להגיב בחרדתיות אל גירויים ניטראליים. לפי גישה זו, האדם החרדתי מפתח נטייה להעריך סכנות בצורה מוגזמת ובלתי מציאותית.
- גורמים גנטיים – מחקרים מוכיחים כי להיבט הגנטי, השפעה משמעותית על חרדה, ואף נמצא כי למחצית מהאנשים הסובלים ממצבי חרדה, יש קרוב משפחה חרדתי.
אילו סוגים של הפרעות חרדה יש?
על פי ה – DSM, ישנן מספר הפרעות חרדה עיקריות, והן הבאות:
- הפרעת פאניקה – מדובר בהתקף חרדה קצר, המלווה בתחושה של פחד חריף ותסמינים פיזיים כגון: רעד, דפיקות לב, הזעה, ועוד.
- חרדה חברתית – חרדה חברתית הינה חשש תהומי מפני מפגש חברתי או הימצאות בסיטואציות חברתיות, המלווה בחרדת קהל, בישנות קיצונית, הימנעות מאירועים חברתיים והסתגרות.
- הפרעה פוסט טראומטית – היא הפרעה המופיעה בעקבות אירוע טראומתי קיצוני ומסכן חיים כשל פיגוע או תאונה.
- פוביה – היא פחד תהומי מאובייקטים ספציפיים או סיטואציות, לרבות: זריקות, גבהים ובעלי חיים.
- חרדת נטישה או פוביית בית ספר הנוטה להופיע באופן ספציפי בקרב ילדים.
- הפרעת חרדה מוכללת – היא דאגה מופרזת וממושכת מפני סיטואציות שליליות, כגון: מחלות, אסונות, ועוד.
- הפרעה פוסט טראומטית – זוהי הפרעה המופיעה בעקבות אירוע טראומתי ומסוכן, כגון: פיגוע, תאונה, שריפה, ועוד, אשר בעקבותו מתפתחים סימפטומים חרדתיים, לרבות: פלשבקים, סיוטים, ופחד מסיטואציות המזכירות את האירוע הטראומתי.
- הפרעה אובססיבית קומפולסיבית – זוהי הפרעה המאופיינת במחשבות אובססיביות וטורדניות, כשל פחד מדליפת גז, פחד מלכלוך וחיידקים, ועוד, הגורמים לאדם לקיים טקסים שמטרתם להרגיע את התחושה של חרדה, כגון: בדיקה אובססיבית של מנעול הדלת, שטיפת ידיים נשנית, חזרה על מספרים ומילים, ועוד.
מהו התקף חרדה?
התקף חרדה הוא למעשה התקף פאניקה, המאופיין בתחושה פתאומית של אימה ופחד תהומי עוצמתי. התקף חרדה מלווה בתגובות פיזיולוגיות, תגובות קוגניטיביות, תגובות רגשיות ותגובות התנהגותיות. במרבית המקרים, אנשים מטופלים החווים התקף חרדה, סבורים שהוא נגרם בגין התקף לב או מחלה קשה. כאשר פעמים רבות, החשש מההתקף נובע בעיקר מהמצוקה הנפשית הצפויה לאדם, ולאו דווקא מההתקף עצמו.
חלק מהותי בטיפול באנשים הסובלים מהתקפי חרדה, כרוך בהבנה ובקבלה עצמית בעובדה כי ההתקף איננו מנבא סכנת חיים אמיתית. כאשר חששותיו של המטופל מהתקפי חרדה פוחתים, תחושת המצוקה פוחתת, וכן תדירות התקפי חרדה פוחתים אף הם.
כיצד מטפלים במצבי חרדה?
בשנים האחרונות, פותחו מגוון שיטות, שהוכחו כיעילות לטיפול בהפרעות חרדה שונות, זאת בעקבות העלייה בשכיחות הפרעה זו בקרב האוכלוסייה הכללית. שיטות הטיפול הנן הבאות:
- טיפול תרופתי – הטיפול התרופתי ניתן בהתאם לסוג ההפרעה המאובחנת אצל המטופל, דרגת חומרתה, וכן קיומן של הפרעות נפשיות נוספות. כאשר במרבית המקרים, הטיפול הרווח במצבי חרדה, נעשה באמצעות תרופות מסוג SSRI.
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי – זהו טיפול ממוקד וקצר המבקש לטפל בתסמינים החרדתיים, זאת באמצעות טכניקות של דמיון מודרך, הרגעה עצמית, וזיהוי הנחות שגויות תוך חשיפה לסיטואציות שונות וגורמים המובילים להתקף חרדה וניסיון להתמודד ולהתגבר על התקף באמצעות הכלים הנרכשים, טיפול זה יעשה ע"י פסיכולוג, או פסיכולוג קליני ואינו דורש ליווי תרופתי.
- טיפול פסיכותרפי – מדובר בטיפול ארוך טווח, המתייחס להופעה של הפרעת חרדה בקרב המטופל כאל תוצר לוואי של לחץ, משבר חיים או הפרעת אישיות אשר אותה חווה המטופל, ולכן משולבת עם טיפול פסיכותרפי.
לסיכום, חרדה היא תופעה שכיחה בקרב האוכלוסייה, העלולה להפריע לתפקוד היומיומי של האדם, ולכן דורשת אבחון רפואי וטיפול הולם, העשוי להפחית משמעותית את התקפי חרדה ולסייע בהתמודדות עמם.
