הטיפולים באנורקסיה נרבוזה המקובלים לגבי מבוגרים (בגילאי 20 ומעלה) עוסקים בהיבטים הפסיכולוגיים והתזונתיים אצל החולים, אך עדיין, לגבי חולים מבוגרים, לא נמצא טיפול שהוכח מחקרית כמוצלח. אולם אצל צעירים בגיל ההתבגרות, נמצא כי טיפול במסגרת המשפחה שבו מעורבים ההורים, ולעיתים גם האחים הינו היעיל ביותר. טיפול משפחתי שפותח בשנים האחרונות, ונמצא יעיל הוא טיפול המבוסס על גישת מודסלי Mausdley.

התחלת הטיפול הינה מערכה התקפית מכוונת לשחזור המשקל התיקני, היות וחוסר המשקל הינו סממן ה"איכות" של אנורקסיה נרבוזה, שנוצר כתוצאה מהרעבה עצמית או דיאטה קשוחה ובלתי מתפשרת. במקרים של אובדן משקל קיצוני, המהווה גורם מסכן חיים, יהיה צורך לאשפז את החולה לטיפול בבית חולים. חולי אנורקסיה נרבוזה מטבעם הינם בעלי אופי התנהגותי קשיח, ויש להם תחושות אימה מפני השמנה, ולכן צוות בית החולים חייב לפעמים לנקוט באמצעים כפייתיים כגון: האכלה בכוח או מניעת זכויות יתר עד שתושג עלייה במשקל. המשך הטיפול המקובל היום מבוסס על טיפולים פסיכותרפיים (טיפולים המבוססים על תקשורת בין המטפל למטופל), וטיפולים בעזרת תרופות נוגדות דיכאון. ניסיונות למצוא תרופות חדשות אחרות מתקיימים כל הזמן.

מחקרים שבוצעו אצל חולי אנורקסיה נרבוזה שטופלו והחלימו מן המחלה, נמצא כי כמחצית מן המטופלים הגיעו לרמת משקל כזו שאיננה מהווה סכנה לחייהם, אך היא עדיין נמצאת מתחת למשקל הרצוי ורבים מהם ממשיכים להאבק עם אופן אכילתם ועם דמות גופם.

טיפול במסגרת המשפחה

אנורקסיה נרבוזה ממשיכה לבלבל את החולים ואת בני משפחותיהם, ולסבך את הפסיכולוגים והחוקרים של המחלה, וזאת למרות שחלפו למעלה ממאה שנה מאז שהוכרה כהפרעה. ההבנות לגבי המאפיינים הרפואיים שלה גדלו והתקדמו מאוד ובכך הן מביאות לידי גידול בהצלחה של שיקום משקל הגוף, גם אצל חולים המאושפזים במחלקות ייעודיות או כאלו המטופלים בטיפולי יום בבית החולים ללא אישפוז, אולם יחד עם הצלחה זו בשיקום המשקל, נמצא כי צורת הטיפול הזו משבשת ומפריעה במהלך החיים התקין של משפחת הילד המתבגר, חיי החברה שלו, ומהלך לימודיו, והתופעה של הישנות המחלה לאחר הריפוי הינה נפוצה למדי. שיקום המשקל לכשעצמו איננו מספיק להחלמה מאנורקסיה נרבוזה.

טיפול בשיטת מודסלי המבוסס על טיפול במסגרת המשפחה יחד עם טיפול במרפאות החוץ של בית החולים, בלא לאשפז את החולה, הנו חלופה מבטיחה ויעילה לעומת אשפוז קבוע או ביקור יומיומי בבית החולים לצורך טיפול.