כלי הדם מעבירים את הדם לכל אורך גופינו, המשאבה אשר מניעה את מערכת הדם הזו היא שריר הלב. כאשר שריר הלב מתכווץ מוזרק דם לחלקי הגוף דרך אבי העורקים, זרימת דם זו מפעילה כוח (לחץ) על דפנות העורקים- לחץ זה נקרא לחץ דם סיסטולי והוא מהווה את הערך הגבוה בבדיקות לחץ דם. לאחר מכן כאשר חדרי הלב בהרפייה נמדד לחץ הדם על העורקים שוב – זהו לחץ דם דיאסטולי והוא מהווה את הערך הנמוך יותר בבדיקות לחץ דם. כיום לחץ דם של 120/80(ערכים אלה נמדדים במילימטר כספית) מוגדר כתקין וכל חריגה מעל ערך זה של אחד או שני הערכים מוגדרת כלחץ דם גבוה המצריך מעקב, במידה שמצב זה נמשך לאורך זמן וערכי לחץ הדם עולים מעל 140/90 נאמר כי האדם סובל מיתר לחץ דם מה שמחייב טיפול רפואי הולם.
יתר לחץ דם נקרא גם בשם "הרוצח השקט", הסיבה לכך היא שלעיתים קרובות אדם בעל יתר לחץ דם אינו מודע לכך משום שאינו חש בסיפטומים. מצב שכזה (בעיקר סיסטולי גבוה) אשר נמשך לאורך שנים ללא טיפול מעלה את השכיחות למחלות לב, שבץ מוחי ומחלות נוספות בעשרות אחוזים. רבע מהעולם המערבי סובלים מבעיה זו כאשר בישראל חולים בה למעלה ממיליון איש אשר רבע מהם לא מודעים לכך, הסובלים ממצב זה נמצאים בטווח גילאים רחב אשר מתחיל מצעירים בגיל ההתבגרות ועד זקנה.
המחלה שכיחה יותר בקרב גברים בקבוצת הגיל של עד 60, מעל גיל זה שכיחות המחלה זהה בקרב הנשים והגברים. כיום כ-7 מיליון איש מתים כתוצאה מיתר לחץ דם ברחבי העולם, הסיבות העיקריות לעלייה בנתון זה וכניסתם של צעירים לסטטיסטיקה זו הן אורח חיים מתוח ותופעת התזונה הלקויה אשר שולטת בעולם המערבי.
יתר לחץ דם או בכינויו "הרוצח השקט" אינו מלווה בסימפטומים ברוב המקרים ופה נעוצה סכנתו הגדולה שכן אנשים הסובלים ממצב זה אינם מודעים לכך ובשל כך אין הם מקבלים טיפול הולם ומצבם רק מחמיר.
הבעיה העיקרית שיתר לחץ דם מהווה היא מחלות חריפות אשר מתגלות רק לאחר שנים של לחץ דם גבוה, בין הסיבוכים ארוכי הטווח נמצאים:
ישנם מקרים בהם יתכנו סימפטומים במיוחד במצב של יתר לחץ דם גבוה ביותר ( מעל 160/100), סימפטומים אלה כוללים:
תופעה זו גוברת עם הגיל, בנוסף לכך מכיוון שרוב הסימפטומים מופיעים רק לאחר שנים ארוכות רוב הסימפטומים מופיעים בגיל מאוחר ובדרגת חמירות גבוהה.
כיום לא ידועים הגורמים ליתר לחץ דם, מצב זה הוא השכיח ביותר בקרב הסובלים מהמחלה אשר מהווים כ 95% מכלל הסובלים מהמחלה- לחץ הדם של קבוצה זו נקרא בשם לחץ דם ראשוני. ישנו מיעוט הסובל מלחץ דם גבוה המהווה 5% מכלל החולים, אשר לגביו ידועים הגורמים אשר נגרמים כתוצאה ממחלות אחרות - לחץ הדם של קבוצה זו נקרא בשם לחץ דם שניוני.
ישנם גורמים חשודים המעלים את שכיחות לחץ הדם בשתי הקבוצות והם:
לחולים הנמצאים בקבוצה השניה- קבוצת לחץ דם שניוני- הגורמים ליתר לחץ דם הם:
לחץ הדם משתנה במהלך חיינו ואף במהלך היום הוא מושפע ממצב רוחנו, עונות השנה וגורמים רבים נוספים על כן יש לערוך מספר בדיקות במהלך שבוע ולעשות ממוצע שלהן על מנת לקבוע אם אדם סובל מיתר לחץ דם. כאשר לחץ הדם גבוה מ 140/90 יש להכנס למעקב ולבחון את הגורמים לכך, על מנת לאבחן זאת נעשת היסטוריה רפואית של החולה ושל משפחתו, אורח חיים, פעילות ותזונה, בדיקות גופניות ומעבדתיות מקיפות. כל זאת על מנת לקבוע האם מדובר בלחץ דם ראשוני או שניוני.
ככל שלחץ הדם גבוה יותר, כך התקופה הדרושה להתפתחות הסיבוכים מתקצרת, על כן יש לטפל כבר בשלבים המוקדמים של הופעת לחץ הדם הגבוה על מנת להמנע מסיבוכים קשים.
כל אדם שונה באבחונו, כך אצל נשים בהריון וילדים מתחת לגיל 18 לחץ הדם נמוך יותר מהאוכלוסיה הממוצעת ועל כן לחץ דם של 120/80 יכול להיות לא תקין לגבי אוכלוסיה זו ודורש טיפול הולם.
החולה מאובחן ע"פ הבדיקות השונות ודרגת החומרה של יתר לחץ הדם אשר ממנה הוא סובל, דרגות החומרה מסווגות באופן הבא:
הטיפול בסובלים מיתר לחץ דם חל גם על אלה אשר לא מראים סימפטומים, כל זאת על מנת למנוע את הנזקים ארוכי הטווח שמחלה זו גורמת.
על פי האבחון ומצבו של כל חולה מותאם לו טיפול המתאים למצבו האישי, ישנם מצבים בהם ניתן ואף עדיף לטפל בחולה ללא טיפול תרופתי אלא על ידי השינויים הבאים:
במקרים קשים יותר ניתן טיפול תרופתי המורכב מתרופות בעלות השפעות שונות, בכל מקרה הטיפולים המוצעים מחייבים שינוי באורח החיים שכן טיפולים אלה נמשכים לרוב לאורך כל החיים לרבות הטיפול התרופתי.