במהלך הריון עשויה אישה לחוות כאבי שיניים חזקים ומעיקים.

לפני שנצלול אל עומק נושא כאבי השיניים העשויים ללוות את תקופת ההריון, יש להדגיש כי לכל אישה שמתכננת להרות מומלץ להיבדק לפני כן אצל רופא שיניים.

במידה והאישה לא נבדקה טרם כניסתה להריון, מומלץ לה להיבדק במהלכו, כאשר התקופה המתאימה ביותר לטיפולי שיניים היא הטרימסטר השני.

ישנם מספר מיתוסים הנוגעים למקור כאבי השיניים בהריון, ביניהם:

  • השיניים מתפוררות מכיוון שהסידן מופנה לבניית שלד העובר - לא נכון! הגוף אכן מלווה סידן מגוף האם לטובת העובר, אך מעצמותיה ולא משיניה. עם זאת, האישה ההרה אכן עשויה לחוש ששיניה "מתפוררות", לרוב כתוצאה מחומציות גבוהה בפיה (למשל אחרי הקאה או לאחר לגימת משקה חומצי).
  • אסור לבצע טיפולי שיניים בהריון, ובייחוד להימנע מלקבל זריקות של חומר הרדמה ואדרנלין - לא נכון! הזנחת הפה והשיניים מסוכנת לאישה ולתינוק. יש לבצע ללא דיחוי בדיקות וטיפולים הכרחיים במהלך ההריון כולו, כמו הסרת אבנית וסתימת חורים. בנוגע לזריקות - חומר ההרדמה אינו מזיק לעובר ואינו אמור להגיע אליו דרך לזרם הדם. לגבי אדרנלין - דווקא הזריקות "הרגילות", אלו שמכילות אדרנלין, נחשבות בטוחות יותר לאישה בהריון.

מה הקשר בין הריון וכאבי חניכיים?

כאבי שיניים בהריון

הורמונים המשתחררים בגוף האישה בעת הריון, האחראים בין היתר לעיבוי דופן הרחם (לצורך אספקת דם טובה יותר לשליה ולעובר), עשויים לגרום בנוסף להתעבות ולהתנפחות של רקמת החניכיים באזורים בהם קיימת דלקת חניכיים, אפילו קלה, ולהחמיר אותה.

בהקשר זה, יש לציין כי מחקרים מצאו כי בקרב נשים הרות עם דלקות בחניכיים גובר הסיכון ללידת מוקדמת ו/או תינוק במשקל ירוד (עד פי 7-10 מהרגיל!), אם כי לא הוכח קשר סיבתי.

איך מטפלים בזה?

ישנה חשיבות מיוחדת להקפדה יתרה על בריאות הפה, השיניים והחניכיים לקראת כניסה להריון ובמהלכו.

כדי למנוע ביעילות התפתחות מחלת חניכיים יש לצחצח ולנקות את השיניים בקפידה בעזרת חוט דנטלי וכן להגיע לעיתים קרובות מהרגיל (עד פעם בטרימסטר) לטיפול תקופתי אצל השיננית, על מנת לסלק את הרובד ואת האבנית.

ישנן כיום ראיות מחקריות המצביעות על כך שחיידקים המצויים ברובד הדנטלי של האם עלולים לעבור לתינוק ולגרום לעששת. שמירה על היגיינת הפה של האם וסילוק הרובד הדנטאלי תקטין את הסיכון לכך.

ככלל, בעת הריון יש לנהוג במשנה זהירות בתחומים רבים, ובכלל זאת בתחום הרפואי. לפני קבלת כל טיפול, יש להקפיד וליידע את גורם רפואי - רופא המשפחה, רופא השיניים, טכנאי הרנטגן, הרוקח וכל מטפל אחר - על הכוונה להרות או על קיום הריון.

בהקשר כאבי שיניים במהלך ההריון, להלן מספר נושאים שיש לתת עליהם את הדעת:

  • צילומי רנטגן - מומלץ להימנע ככל האפשר מצילומי רנטגן לא הכרחיים בתקופת הריון. במקרים בהם חייבים לבצע צילומי רנטגן למען בריאות האשה, למשל כפי שנעשה לעיתים במסגרת טיפול שיניים, יש לכסות את אזור הבטן בסינר עופרת המפחית את חשיפת העובר לקרינה.
  • תרופות - ישנן תרופות אשר אינן מומלצות לשימוש נשים הרות. לכן, יש לנהוג בזהירות יתרה בעת צריכת תרופות, תכשירים טבעיים או תוספי תזונה.
  • טיפולי חניכיים - חשוב לשים לב כי טיפולי חניכיים , פרט להסרת אבנית ולהקצעת שורשים (גרידת חניכיים), אינם מומלצים במהלך ההריון. ניתוחי חניכיים בתקופת ההריון מבוצעים רק במקרים קשים ביותר, מאחר וקשה לצפות את התגובה ברקמת החניכיים. במקרה של טיפול אורתודונטי שהחל טרם ההריון, על האורתודונט לשקול לפי המצב אם לעצור את הטיפול או להמשיכו כמתוכנן.

כאשר מופיעים תסמינים דוגמת דימום או צירים מוקדמים, יש לקחת בחשבון שטיפול שיניים עלול להוסיף חרדה ולחץ נפשי. במקרים של סכרת הריון ורעלת הריון, יש לתת את הדעת על איזון רמות הסוכר ולחץ הדם, ולבצע רק טיפולים הכרחיים (כגון ניקוז מורסה או התחלת טיפול בשורש שן מודלקת ). כל זאת, כמובן, תחת מעקב הדוק של גניקולוג או במסגרת אשפוז.

מכל מקום, על מנת להפחית את הסיכוי לסיבוכים בהריון, מומלץ לטפל בפה ובשיניים לפני הכניסה להריון ולהימנע מהתחלת סדרת צילומים וטיפולים נרחבים במהלכו. העיקרון הוא לטפל בבעיות ידועות, ולמנוע בעיות חדשות.

בתום ההריון, כאבי השיניים, מצב החניכיים וחומציות הפה בדרך כלל משתפרים וניתן לטפל כרגיל.

לסיכום, מספר דגשים והמלצות לאישה ההרה:

  • יש להקפיד ולצחצח שיניים כראוי לפחות פעמיים ביום, ואם אפשר, לאחר כל ארוחה.
  • רצוי להשתמש במברשת שיניים רכה, ולצחצח ביסודיות לאורך כל קו החניכיים.
  • מומלץ להשתמש בחוט דנטאלי, לניקיון יסודי בין השיניים.
  • אין לצחצח שיניים מיד לאחר הקאה! לאחר הקאה מומלץ ללעוס מסטיק בלי סוכר, לשתות הרבה מים, לשטוף את הפה במים או בשטיפת פה המכילה פלואוריד (הפלואוריד מתקן את נזקי החומציות והחיידקים, מחזק את השיניים ומרענן את הפה).
  • מומלץ להיוועץ בדיאטנית ולעבור לתזונה דלה בחומצות, בסוכרים ובפחמימות. תזונה בריאה מורכבת למשל מדברי חלב וגבינות, ירקות ופירות שאינם חומציים, אורז ותפוח אדמה.