כמעט כולם מכירים מישהו שחולה בסוכרת. בערך 7.8% מהאוכלוסייה בארצות הברית סובלים מסוכרת, מחלה קשה לכל החיים. מהם, 17.9 מיליון אנשים אובחנו וכ- 5.7 מיליון אנשים עדיין לא אובחנו. כל שנה, 1.6 מיליון אנשים בגילאי ה- 20 ומעלה מאובחנים כחולים בסוכרת.

סוכרת הינה פגם של המטבוליזם – הדרך שבה גופינו משתמש באוכל שהוא עיכל לגדילה ולהפקת אנרגיה. רוב האוכל שאנו אוכלים מפורק לגלוקוז, סוג של סוכר בדם. גלוקוז הינו מקור ה"דלק" העיקרי של הגוף. לאחר העיכול, גלוקוז נכנס למחזור הדם, ומשם התאים של הגוף משתמשים בו כדי להפיק אנרגיה ולגדול. כדי שהגלוקוז יוכל להיכנס לתאים, יש צורך בחומר הנקרא אינסולין, הורמון המיוצר בלבלב (בלוטה גדולה הממוקמת מאחורי הבטן).

כאשר אנו אוכלים, הלבלב מייצר את הכמות המתאימה של אינסולין באופן אוטומטי, כדי להעביר את הגלוקוז מהדם לתאים שלנו. אצל אנשים עם סוכרת, לעומת זאת, הלבלב מייצר מעט מדי אינסולין אם בכלל, או שהתאים לא מגיבים בהתאמה לאינסולין המיוצר. הגלוקוז מצטבר בדם, נשפך לשתן ויוצא מהגוף. וכך הגוף מאבד את המקור העיקרי שלו ל"דלק" למרות שהדם מכיל כמויות גדולות של סוכר.

סוכרת סוג 1 הייתה ידועה פעם כסוכרת נעורים. זוהי מחלה אוטואימונית (תאי מערכת החיסון מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו). מחלה זו מתרחשת כאשר מערכת החיסון של הגוף תוקפת חלק מהגוף שלנו. בסוכרת, מערכת החיסון תוקפת את תאי הביתא של הלבלב, התאים המייצרים אינסולין בלבלב, והורסת אותם. כתוצאה מכך הלבלב מייצר מעט מאוד אינסולין אם בכלל. אדם הסובל מסוכרת סוג 1 צריך לקבל תוספות אינסולין יומיות כדי לחיות.

הסימפטומים של סוכרת סוג 1 בדרך כלל מתפתחים תוך זמן קצר, למרות שהרס תאי הביתא יכול להתחיל שנים קודם לכן. הסימפטומים כוללים צימאון, רעב מתמיד ו הטלת שתן תכופה, ירידה במשקל, ראייה מטושטשת ותשישות קיצונית. אדם הסובל מסוכרת סוג 1 ולא מאובחן ומקבל טיפול של אינסולין יכול להיכנס לקומה קטלנית של סוכרת.

אינסולין

בדרך כלל הלבלב מפריש כמויות קטנות של ההורמון אינסולין. כאשר אנו אוכלים ארוחה, גלוקוז (סוכר) מהאוכל מגרה את הלבלב להפריש ולשחרר אינסולין. הכמות המופרשת מתאימה לכמות הנדרשת לפי כמות האוכל.

התפקיד העיקרי של האינסולין הוא לעזור להעביר חומרים מזינים מסוימים, בעיקר סוכר, לתוך התאים ברקמות הגוף. התאים משתמשים בסוכרים וחומרים מזינים אחרים מהאוכל שאנו אוכלים כמקור אנרגיה המאפשר להם לתפקד.

רמות הסוכר בדם יורדות כאשר הוא חודש לתאים. בדרך כלל ירידה ברמת הסוכר בדם מסמן לתאי הביתא בלבלב להקטין את כמות האינסולין שהוא מפריש כדי שלא יתפתח מצב של רמות נמוכות של סוכר בדם. אך הריסת תאי הביתא המתרחשת בסוכרת סוג 1 משבשת את כל התהליך.

אצל אנשים עם סוכרת סוג 1, סוכר אינו מועבר לתוך התאים מכיוון שאין אינסולין זמין. כאשר סוכר מצטבר בדם במקום להיכנס לתאים, התאים של הגוף רעבים לחומרים מזינים ומערכות אחרות של הגוף צריכות לספק אנרגיה לביצוע הרבה מהתפקידים של הגוף. כתוצאה מכך, מתפתח מצב של רמות גבוהות של סוכר בדם שיכול לגרום ל:

  • התייבשות - הצטברות הסוכר בדם יכול לגרום להגברה של הטלת שתן (כדי לנסות לפנות את הסוכר מהגוף). כאשר הכליות מאבדות את הסוכר דרך השתן, מאבדים גם כמות גדולה של מים, דבר הגורם להתייבשות.
  • ירידה במשקל - כאשר מאבדים את הסוכר דרך השתן, אזי גם קלוריות המספקות אנרגיה אובדות ולכן הרבה אנשים עם רמות גבוהות של סוכר בדם יורדים במשקל. (גם ההתייבשות תורמת לירידה במשקל).
  • חמצת קטונית של סוכרת (DKA) - ללא אינסולין, ובגלל שהגוף רעב לאנרגיה, הגוף מפרק תאי שומן. התוצרים מפירוק שומן זה כוללים חומרים חומציים הנקראים קטונים המספקים אנרגיה. רמות הקטונים בדם מתחילות לעלות, דבר הגורם לעלייה בחומציות. הכבד ממשיך לשחרר את הסוכר שהוא אגר כדי לעזור. מכיוון שהגוף לא יכול להשתמש בסוכרים אלה ללא אינסולין, עוד סוכר מצטבר במחזור הדם. השילוב של רמות גבוהות של סוכר, התייבשות והצטברות של חומציות נקרא חמצת קטונית ויכול להיות קטלני אם לא מטפלים במצב מיד.
  • נזקים לגוף - ככל שהזמן עובר, רמות גבוהות של סוכר בדם יכול להרוס את העצבים וכלי דם קטנים בעיניים, בכליות ובלב, ולגרום למצב של התקשות של העורקים הגדולים אשר יכולה לגרום להתקף לב ולשבץ.

גורמים

לא יודעים מהם כל הגורמים המובילים לסוכרת סוג 1. ברור שהרגישות למחלה הינה מורשת. רופאים גילו שישנם גורמים סביבתיים אשר תורמים להתפתחות המחלה. סוכרת סוג 1 מתפתחת כאשר משהו בסביבה – רעלן או חיידק – מגרה את מערכת החיסון וגורם לה לתקוף בטעות את הלבלב ולהרוס את תאי הביתא של הלבלב למצב שבו אינם יכולים לייצר מספיק אינסולין. הגורמים להרס תאי הביתא נמצאים אצל 85% עד 90% מהאנשים הסובלים מרמות גבוהות של סוכר בדם.

מכיוון שמדובר במחלה אוטואימונית, סוכרת סוג 1 יכולה להתרחש ביחד עם מחלות אוטואימוניות אחרות כגון פעילות יתר של בלוטת התריס.

אבחון

הבדיקה המועדפת לאבחון סוכרת סוג 1 וסוכרת סוג 2 היא בדיקת רמות הגלוקוז בדם לאחר צום. בדיקה זו הכי אמינה כאשר מבצעים אותה בבוקר. אך האבחון של סוכרת יכול להתבצע לאחר קבלת תוצאות חיוביות בכל אחת משלוש בדיקות אפשריות, עם אישור של בדיקה חיובית נוספת מיום אחר:

  • בדיקה מקרית (בכל שעה של היום) של רמות הגלוקוז בדם, ביחד עם סימפטומים לסוכרת.
  • בדיקת הרמות של גלוקוז בדם לאחר צום של 8 שעות.
  • בדיקת סיבולת גלוקוז דרך הפה (OGTT) – בודקים את רמות הגלוקוז בדם כשעתיים לאחר שאגם שתה 75 גרם סוכר מהול במים.

סימפטומים

הסימפטומים של סוכרת סוג 1 יכולים להיות קלים לעיתים, אך יכולים להחמיר. הסימפטומים הנפוצים כוללים:

  • צימאון ותיאבון מוגזמים
  • הטלת שתן תכופה (לפעמים בתדירות של פעם בשעה)
  • עלייה או ירידה חריגה במשקל
  • תשישות
  • בחילות, יתכנו הקאות
  • ראייה מטושטשת
  • אצל נשים, דלקות ווגינליות (של הנרתיק) תדירות
  • אצל גברים ונשים, פטריות
  • פה יבש
  • כאבי בטן
  • ריפוי איטי של פצעים וחתכים
  • גירוד בעור, במיוחד באזור הנרתיק או הארבה

מתי ליצור קשר עם רופא

מומלץ ליצור קשר עם רופא לגבי סוכרת כאשר:

  • יש לכם בחילה, אתם חלשים וצמאים באופן מוגזם, מטילים שתן בתכיפות, סובלים מכאבי בטן או נושמים עמוק יותר ומהר יותר מהרגיל. יתכן שאתם צריכים טיפול תרופתי דחוף כדי להימנע מקומה של סוכרת סוג 1.
  • אתם חווים התקפי חולשה או עילפון, קצב פעימות הלב שלכם מהיר, רעידות, הזעת יתר ורעב. יתכן שאתם מפתחים היפוגליקמיה (מצב שבו רמת הסוכר בדם נמוכה באופן קיצוני מהרמה הנורמטיבית) – רמות נמוכות של סוכר בדם, מצב שעלול להופיע כאשר מקבלים טיפול לסוכרת. יתכן שאתם צריכים לאכול או לשתות חטיף פחמימות מהר כדי למנוע סיבוכים חמורים יותר.

ההתמודדות עם סוכרת סוג 1

הרבה אנשים עם סוכרת סוג 1 חיים חיים ארוכים ובריאים. הסוד לבריאות טובה הוא הקפדה על שמירת הרמות הנכונות של סוכר בדם, שניתן לעשות באמצעות האוכל שאנו אוכלים, פעילות גופנית וטיפול באינסולין. כל האנשים עם סוכרת סוג 1 צריכים לקבל זריקות אינסולין כדי להשתלט על רמות הסוכר בדם.

בנוסף, אנשים עם סוכרת סוג 1 צריכים לעשות בדיקות תדירות של רמות הסוכר בדם.

ההשפעה של סוכרת

סוכרת ידועה כגורם המוביל למקרי מוות ונכות בארצות הברית. סוכרת גורמת לסיבוכים ארוכי טווח המשפיעים על כמעט כל איבר בגוף. לעיתים קרובות המחלה מובילה לעיוורון, מחלות לב וכלי דם, שבץ, אי-ספיקת כליות, כריתת איברים ופגיעה בעצבים. סוכרת שלא בשליטה יכולה לסבך היריון, ומומים נולדים נפוצים יותר אצל תינוקות הנולדים לנשים עם סוכרת.

כאשר לא מטפלים היטב בסוכרת סוג 1, ישנם מספר בעיות חמורות וקטלניות שעלולות להתפתח והן כוללות:

  • מחלת רשתית - בעיית עיניים זו מתרחשת אצל 75% עד 95% מהמבוגרים אשר סובלים מסוכרת יותר מ- 15 שנים. בעיה זו אצל אנשים עם סוכרת סוג 1 הינה מאוד נדירה לפני גיל ההתבגרות בלי קשר לכמה שנים האדם סובל מסוכרת. מצבים רפואיים כגון שליטה טובה ברמות הסוכרים, בלחץ הדם, וויסות השומנים בדם כגון כולסטרול וטריגליצרידים, הינם מצבים חשובים שיכולים למנוע את ההתפתחות של בעיית עיניים זו.
  • נזק לכליות - כ- 35% עד 45% מהאנשים עם סוכרת סוג 1 סובלים מנזק הנגרם לכליות. הסיכון למחלת כליות גדל עם הזמן ונהיה ניכר 15 עד 25 שנים לאחר התפתחות המחלה. סיבוך זה יכול לגרום לבעיות חמורות כגון אי ספיקת כליות ומחלות לב.
  • זרימה חלשה של הדם - נזק הנגרם לעצבים והתקשות העורקים גורמים לתחושה מופחתת וזרימה חלשה של דם בכפות הרגליים. דבר זה יכול לגרום לסיכוי גדול יותר לפציעות ויכולת מופחתת לרפא פצעים, אשר יכול בתורו להגביר משמעותית את הסיכוי לכריתת איברים. נזק לעצבים עלול להוביל גם לבעיות עיכול כגון בחילות, הקאות ושלשולים.

לקריאה נוספת: