מחלת צליאק (Transglutaminase) או בשמה העברי כרסת, הינה מחלה כרונית בה אדם אינו יכול לאכול מזון המכיל בתוכו את החלבון גלוטן. חלבון הגלוטן נמצא בסוגי מזון רבים כגון: קמח חיטה, לחם, פסטה, וופלים, דגני בוקר ועוד רבים. בחולי צליאק מערכת החיסון תוקפת את המעי הדק כאשר הם אוכלים מזון שיש בו את חלבון הגלוטן, עקב כך נוצר נזק לרירית המעי דבר הפוגע בספיגת המזון ומוביל למחלות שונות כדוגמאת אוסטאופורוזיס, אנמיה ואף סרטן. בישראל ישנם 25 אלף חולים במחלה ושכיחותה הוא 1:150.
אבחון
מחלת צליאק בעלת סימפטומים דומים למספר מחלות אחרות כדוגמאת: אי סבילות לקטוז או מזון אחר, תסמונת המעי הרגיז ועוד. על כן יש לשלול מחלות אחרות על מנת לאבחן שזו מחלת הצליאק, קושי נוסף הוא בכך שבילדים המחלה מתגלה בדרך כלל בגיל 6 עד 24 חודשים מה שמקשה על קבלת תיאור ברור של הסימפטומים מהילד ואבחון מחלת הצליאק.
על מנת לאבחן את מחלת הצליאק מבוצעות הבדיקות הבאות:
- היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית – תחילה הרופא שומע את תיאור הסימפטומים של החולה או של ההורים של הילד החולה. על פי זאת הוא עורך מספר בדיקות גופניות אשר בעיקרן נועדו על מנת לשלול מחלות אחרות ולא לגלות האם האדם חולה בצליאק.
- בדיקות דם – כיוון שבמחלת הצליאק מערכת החיסון תוקפת את המעי הדק כאשר אוכלים מזון המכיל את החלבון גלוטן, ניתן לראות נוגדנים ספציפים בדם. הבדיקות הספציפיות שנעשות הן: בדיקת IgAtTG – זו בדיקה הבודקת את המצאותם של אימונו-גלובין A (IgA) והמצאות הנוגדן: tissue transglutaminase (tTG) antibody. בדיקה נוספת היא בדיקת IgAEMA – זו בדיקה הבודקת את המצאותם של אימונו-גלובין A והמצאות הנוגדן: antiendomysial antibody (EMA). אם אחת או שתי הבדיקות הללו נותנות תוצאה חיובית ישנו חשד סביר למחלת הצליאק ומכאן הרופא ימשיך לבצע בדיקות נוספות. בנוסף לכך ניתן לבדוק בבדיקות הדם הם קיימת אנמיה, מה שקיים בחולי צליאק עקב חוסר ספיגת ברזל וחומצה פולית. באופן דומה נבדקות רמות המלחים בדם על מנת לראות האם הן שונות מהרגיל.
- ביופסיה - אנדוסקופיה – כאשר הרופא מחליט על פי בדיקות הדם שיש חשד למחלת הצליאק הוא עורך ביופסיה. על ידי החדרת אנדוסקופ דרך הפה של החולה, האנדוסקופ הוא צינור גמיש דק אשר בקצה שלו יש מצלמה אופטית ייחודית אשר מאפשרת מבט פנימי על מצב המעי הדק ויש לה אף מכשירים כירורגים אשר מאפשרים לקחת ביופסיה במידה ויש צורך בכך. באופן דומה אפשר בשיטה זו לגלות מחלות נוספות בעלות סימפטומים דומים לצליאק ובכך לאבחן שהחולה אינו חולה צליאק. חלק מחולי הצליאק מתגלים כאשר הם נבדקים בשיטה זו לשם אבחון מחלה אחרת בכלל. לפני הביופסיה יש לקבל הדרכה מהצוות הרפואי, בדרך כלל יש צורך באכילת מזון המכיל גלוטן, כך ניתן לראות בביופסיה האם מערכת החיסון מגיבה לכך והאם זו מחלת הצליאק.
- בדיקת צואה – בדיקה זו מעריכה את אחוז השומן בצואה, בקרב חולי צליאק השומן לא נספג טוב והצואה שומנית מהרגיל. מבצעים את הבדיקה הזו מספר פעמים עוקבות על מנת לקבל מושג מדוייק יותר על פעילות המעיים.
- בדיקת צפיפות העצם – בדיקה זו בודקת האם יש רככת (rickets) או אוסטאופורוזיס או סיכון למחלות אלו ודומות להן שעלולות להווצר בחולי צליאק עקב חוסר ספיגה של סידן.
- בדיקות מעי עליון – בדיקות אלו מחפשות אחר בעיות שונות היכולות להסביר את הסימפטומים, בדרך כלל הן נועדות לגלות או לשלול המצאותן של מחלות מעיים אחרות מלבד צליאק.
לאחר בדיקות אלה החולה מועבר לדיאטה נטולת גלוטן ואז הוא נבדק שוב, אם נמצא כי לאחר הפסקת אכילת מזון עם גלוטן בדיקות הדם תקינות והסימפטומים חולפים, החולה מאובחן כחולה צליאק. אם לאחר הפסקת אכילת מזון עם גלוטן הסימפטומים לא משתפרים מחלות אחרות נחשדות כגורמות להם ובינהן: מחלת קרוהן וסיסטיק פיברוזיס.
אנשים אשר יש להם קרוב מדרגה ראשונה החולה בצליאק בעלי סיכוי גבוה יותר לחלות במחלה. בנוסף לכך אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון מוגבר לחלות בצליאק כוללים אנשים אשר יש להם היסטוריה משפחתית של המחלות הבאות: סוכרת סוג 1, תסמונת דאון, dermatitis herpetiformis, מחלות אוטו-אמיוניות, אנמיה לא מוסברת, תפקודי כבד לא תקינים אשר לא מוסברים על ידי מחלות אחרות, אוסטאופורוזיס לא מוסבר.
טיפול
הטיפול במחלת הצליאק היום הוא רק טיפול בסימפטומים, אין כיום דרך למנוע את הזיהוי השגוי של מערכת החיסון והתקפתה על המעי הדק כאשר אוכלים מזון עם גלוטן. על כן הטיפול בחולי צליאק הוא על ידי תזונה נטולת גלוטן. על ידי תזונה זו אין התפרצות המחלה והמעי לא ניזוק על ידי מערכת החיסון, כך החולה לא חש בסימפטומי המחלה ומסוגל לחיות איתה ללא השפעות נוספות.
לכל חולה נבנת דיאטה מאוזנת ובמקרה הצורך ניתן לקבל תוספי מזון כדוגמאת ויטמינים ואלקטרוליטים.
במקרים נדירים בהם החולה אכן חולה במחלת צליאק אך הסימפטומים שלו אינם משתפרים בעקבות אי אכילת מזון המכיל גלוטן, ניתנים סטרואידים אשר מטרתם היא למנוע או להפחית את תגובת מערכת החיסון כנגד המעי הדק. אלו הם מקרים נדירים של מחלת הצליאק והם מצריכים טיפול מיוחד ומעקב רפואי.
