הדרך היחידה לטפל באופן מוחלט בקטרקט היא ניתוח, יחד עם זאת ניתוח באנשים מבוגרים בעלי בעיות רפואיות שונות אינו מומלץ. על כן במקרים בהם רמת הקטרקט נמוכה ואחוז העכירות ומיקומה בעדשת העין אינם חמורים ויחד עם זאת קצב התפתחות הקטרקט איטי, יחליט הרופא כי עדיף להשאיר את המצב כמותו ולא ימליץ על ניתוח באותם מטופלים. הקריטריון לטיפול בקטרקט נמצא בהשפעתו על איכות חייו של המטופל, במקרים בהם המטופל יכול להתמודד עם עכירות העדשה על ידי החלפת מרשם המשקפיים, תאורה מספקת וכדומה, לא יבוצע ניתוח. אך יש לציין כי קטרקט זו בעיה אשר מחמירה עם הזמן, קצב ההחמרה ומיקום העכירות ועל ידי כך ההשפעה על הירידה באיכות הראייה, ספציפיים לכל אדם.
ניתוח קטרקט אינו נחשב לניתוח מסובך והוא מבוצע לרוב תחת הרדמה מקומית בלבד והמטופל משוחרר לביתו באותו היום. בארה"ב כ 3 מיליון בני אדם עוברים ניתוח קטרקט בשנה מה שמעמיד את ניתוח הקטרקט במקום הראשון בתדירותו בארה"ב מבין כל סוגי הניתוחים המבוצעים. אחת הסיבות העיקריות לתדירותו האדירה של ניתוח הקטרקט הוא אחוזי ההצלחה המדהימים אשר עומדים על 95%, כאשר ברוב המקרים הראייה משתפרת באופן ניכר. ניתוח קטרקט בקרב חולי גלאוקומה מסובך יותר אך גם הוא בעל סיכויי הצלחה גבוהים.
ישנן 3 אופציות ניתוחיות להסרת עדשה עכורה עקב קטרקט:
- שיטת הפאקואמולסיפיקציה - בשיטה זו מבוצע חתך קטן באורך מ"מ אחד עד שלושה, בעזרת מכשיר המפיק גלי קול (אולטרא סאונד) העדשה נשברת וחלקיה נשאבים דרך החתך שבוצע. זוהי השיטה הנפוצה ביותר כיום לטיפול בקטרקט.
- שיטת מיני-נוק - בשיטה זו מוצאת העדשה ללא שבירתה על כן מבוצע חתך באורך 4 עד 5 מ"מ ולרוב סגירת החתך מצריכה תפרים.
- שיטת הסרת קטרקט באופן חוץ ותוך נרתיקי - שיטה זו ישנה ומצריכה חתך גדול יותר, כיום לא משתמשים יותר בשיטה מלבד מקרים נדירים.
בזמן הניתוח מוסרת עדשת העין העכורה לאחר מכן ישנן מספר אופציות לגבי המשך הטיפול, האופציה השכיחה ביותר היא החלפת העדשה בעדשה מלאכותית תוך עינית, זוהי האופציה אשר מניבה את חדות הראייה הטובה ביותר יחסית לראייה הנורמלית. בשיטה זו מוחדרת עדשה מלאכותית באופן תמידי בתוך העין, העדשה יכולה להיות קשיחה או מתקפלת, לשתיהן תפקוד דומה ההבדל היחיד הוא בגודל החתך אשר מבוצע על מנת להחדיר אותן למקומן אשר גדול במ"מ או שניים כאשר מוחדרת עדשה קשיחה. כיום מושתלת לרוב עדשה מתקפלת, עדשה זו עשויה מחומר שלא מגיב עם הגוף, מסיבה זו ומפיזיולוגיה ייחודית הקיימת בעין לא מתפתחת דחייה של השתל. אין שום הגבלה בפעילות עם העדשה התוך עינית לרבות שחייה או נהיגה לילית, יחד עם זאת אין העדשה טובה כמו עדשה ביולוגית חדשה ותקינה. ההחלמה אורכת כשלושה חודשים בהם מתעצבת ראייתו של המטופל, יתכן והמטופל יזדקק למשקפיים למרות השתלת העדשה התוך עינית.
אפשרות טיפול אחרת היא להסיר את העדשה העכורה ולא להחליפה בעדשה מלאכותית ולפצות על חוסר המיקוד על ידי עדשות מגע, ישנם מספר חסרונות באפשרות זו כדוגמאת החלפות חוזרות ונישנות, התאמת המרשם, השפעה ומגבלות עקב מזג אוויר מסויים, אלרגיה, יובש בעיניים ועוד חסרונות רבים. בנוסף לכך יש לציין כי רוב הסובלים מקטרקט הינם אנשים מבוגרים אשר החלפה יומיומית של עדשות ומיקומם במרכז העין קשה ביותר. בעבר היו משתמשים במשקפיים עבים הנקראו משקפי קטרקט אשר נועדו לפצות על הסרת העדשה, כיום לא משתמשים בהם שכן הם לא נוחים ומאפשרים ראייה ירודה ומעוותת.
קטרקט משני
מתוך כלל האנשים העוברים ניתוחי קטרקט כ 20% עד 25% מהם מפתחים תוך חצי שנה עד 5 שנים מיום הניתוח עכירות חוזרת באיזור האחורי של העדשה הנקרא הקופסית האחורית של העדשה (אשר עוטפת את עדשת העין), כתוצאה מעכירות זו יש ירידה בראייה. יש לציין כי שמה של עכירות זו "קטרקט משני" מטעה שכן אין מדובר בהופעה חוזרת של מחלת הקטרקט שכן העדשה החולה הוסרה כבר, בקטרקט משני מדובר בעכירות אשר נוצרת באיזור שבו ממוקמת עדשת העין אשר נקרא הקופסית האחורית של העדשה. מבחינה פיזיולוגית מדובר בתופעה שונה לחלוטין מקטרקט, יתרה מכך הטיפול בעכירות הקופסית האחורית של העדשה פשוט מאד והוא מבוצע ללא אישפוז במרפאתו של הרופא על ידי לייזר ייחודי ללא חיתוך וללא כאבים. טיפול לייזר ייחודי זה נקרא קפסולוטומיה והוא נעשה על ידי לייזר יאג (YAG Laser) עם טשטוש מקומי קל וטיפות המרחיבות את האישון.
הלייזר חודר את העין עד הקופסית האחורית של העדשה ללא צורך בחתך כירורגי מקדים, על כן אין צורך בחדר ניתוח לשם ביצוע התהליך. אחוזי הצלחת טיפול הלייזר גבוהים ביותר ולאחריו העכירות מוסרת והמטופל חוזר לחייו כאשר ראייתו משופרת כבר לאחר כשעה מתום הטיפול. בדרך כלל אין שום תופעות לוואי לטיפול הלייזר אך ישנם מקרים נדירים בהם תתכנה תופעות הלוואי הבאות: עלייה בלחץ הנוזלי התוך עיני (אך בדרך כלל תופעה זו חולפת מעצמה תוך זמן קצר יחסית), קרן הלייזר עלולה במקרים נדירים ביותר לסדוק את עדשת העין המלאכותית אשר הוחדרה בניתוח להסרת הקטרקט הראשוני ובאנשים בעלי נטייה פיזיולוגית להפרדות רשתית גם זו תופעת לוואי אפשרית, אף על פי שגם בקרב קבוצת סיכון זו הפרדות רשתית היא תופעת לוואי נדירה ביותר כתוצאה מטיפול זה.
