שבץ מוחי (stroke) הוא אירוע בו כלי דם במוח נחסם או מתפוצץ, תוצאותיו יכולות להיות מינוריות ולחלוף אך לרוב הן ארוכות טווח ועלולות להגיע לכדי נכות ואף מוות. זהו גורם התמותה השלישי בעולם המערבי, שכיחותו שווה בין נשים לגברים על אף שנשים נפגעות באופן קשה יותר.

המוח שלנו הינו איבר פעיל ותובעני ביותר, יש בו רשת ענפה של כלי דם רבים אשר מזינים בחמצן ונוטריינטים. במקרים בהם כלי הדם נחסמים או מתפוצצים, החלק במוח שאליו לא מגיעה יותר אספקת הדם גווע ומת מה שמוביל לפגיעה מוחית. פגיעה כזו יכולה להתרחש תוך מספר דקות לכן יש להכיר את הסימפטומים של שבץ מוחי ולהזעיק עזרה רפואית מייד כאשר אירוע זה מתרחש שכן טיפול מהיר יכול להקטין את הנזק למוח.

בישראל מתרחשים כ- 15,000 מקרים של שבץ מוחי בשנה אשר תוצאות רובם קשות וארוכות טווח.

סימפטומים

הסימפטומים במקרה בו מתרחש שבץ מוחי מופיעים במהירות ובפתאומיות, הם כוללים:

  • חוסר תחושה בחלקים בגוף, חולשה או שיתוק של הפנים וגפיים במיוחד בצד אחד של הגוף.
  • בעיות ראייה בעין אחת או שתיהן כמו ראייה כפולה, טשטוש וחסרים בשדה הראייה.
  • תחושת בלבול וקושי בהבנת המתרחש סביבך.
  • דיבור לא ברור.
  • פגיעה ביציבה- סחרחורות וקושי בעמידה, הליכה ואף בישיבה.
  • כאב ראש עז.

דרגת חומרת הסימפטומים משתנה מאדם לאדם כתלות בסוג האירוע המוחי, במיקומו ובדרגת הנזק למוח.

אין לשבץ מוחי סימנים מקדימים או התראות, יחד עם זאת ישנם מקרים בהם סימפטומים אלה מופיעים וחולפים תוך זמן קצר ללא נזק קבוע, מקרים אלה נקראים אירוע מוחי חולף ולרוב הם משמשים כאזהרה לשבץ מוחי קשה יותר העתיד להתרחש (לפעמים אף לאחר שעה). לכן יש לראות במקרים אלה ובמקרים חמורים יותר כאירוע מוחי לכל דבר ולפנות לטיפול רפואי במהרה.

סוגי שבץ מוחי

ישנם שני סוגים עיקריים של שבץ מוחי, הם נבדלים זה מזה בסיבות לאירוע המוחי.

  • שבץ מוחי איסכמי- זהו הסוג הנפוץ יותר, הוא שכיח בקרב מבוגרים והוא מהווה כ-85% מכלל האירועים המוחיים. האירוע המוחי נוצר כתוצאה מהפרעה בזרימת הדם במוח עקב קריש דם, כאשר קריש הדם נוצר בכלי הדם במוח הוא נקרא טרומבוזה, כאשר הוא נוצר במקום אחר בגוף ונסחף בזרם הדם עד שנתקע בכלי דם במוח הוא נקרא תסחיף. המקור העיקרי לתסחיפי מוח הוא בחללי הלב, אבי העורקים ובעורקים בצוואר הנקראים עורקי התרדמה. תסחיפים אלה נוצרים לרוב כתוצאה מטרשת עורקים באיזורים הללו.

כאשר ישנה חסימה קלה יתכנו סימפטומים קלים אשר יתגברו ככל שעובר הזמן, בחסימה גדולה יותר הסימפטומים יופיעו בפתאומיות.

  • שבץ מוחי דימומי- סוג זה פחות שכיח והוא אחראי לשאר 15% מאירועי המוח אך הוא קטלני יותר משבץ מוחי איסכמי. הוא נגרם מדימום במוח אשר נגרם כתוצאה מהתפוצצות כלי דם מוחיים, הסיבה העיקרית להתפוצצות כלי הדם היא יתר לחץ דם אשר פוגע בדפנות כלי הדם וגורם לקרע בהם. בסוג זה של שבץ ישנם סימפטומים נוספים אשר יכולים להופיע בנוסף לסימפטומים הרגילים של שבץ מוחי והם: בחילה, הקאה, קשיות עורף ואף איבוד הכרה.

במוח אין חללים על כן כאשר מתפוצץ כלי דם והדם בתוכו זולג החוצה הוא מפעיל לחץ על איזורי המוח סביבו, עקב לחץ זה נוצרת איסכמיה משנית- הפסקת זרימת דם לאיזורי המוח עקב לחץ הדם החופשי עליהם. בצורה זו מתקבל נזק כפול מחוסר זרימת דם לאיזור שאליו הוביל כלי הדם שהתפוצץ ונזק שנוצר כתוצאה מלחץ הדם החופשי, נזק זה הולך וגובר שכן הדם ממשיך לזרום החוצה מכלי הדם הקרוע ומכיוון שהגולגולת אינה מתרחבת לחץ הדם החופשי על המוח גובר.

הגורם העיקרי לדימום תוך מוחי הוא יתר לחץ דם אשר פוגע בדפנות כלי הדם לאורך השנים, יחד עם זאת לרוב כאשר מתרחש שבץ מוחי דימומי לפני גיל 40 הגורמים לכך הם בעיות מולדות או התפתחות לא תקינה אשר גרמה לעיוותים בכלי הדם. ברוב המקרים מעל גיל 70 הגורם המרכזי הוא שקיעה של אמילואיד בדפנות כלי הדם (אנגיופתיה אמילואידית), כך גם אם לחץ הדם תקין ושאר הפרמטרים תקינים שקיעת חומר זה לבדה גורמת לפיצוץ כלי הדם ולשבץ מוחי דימומי. בנוסף לכך בגילאים מבוגרים אלה ישנו שימוש בתרופות נוגדות קרישה בשל מחלות שונות, תרופות אלה גורמות לעיתים להתפתחות דימומים.

אבחון ומניעה

יש להבדק אצל רופא בצורה תקופתית במיוחד ככל שמתבגרים וכאשר נמצאים בקבוצת סיכון גבוה אשר מורכבת מקיום גורמי הסיכון הבאים:

  • עישון.
  • השמנה.
  • תזונה לקויה.
  • יתר לחץ דם.
  • מחלות לב וכלי דם שונות ומחלת הסוכרת.
  • היסטוריה רפואית אישית ו/או משפחתית של שבץ מוחי.

האבחון נעשה על ידי הבדיקות הבאות:

  • בדיקות דם.
  • אק"ג.
  • CT- הדמיה של המוח, בדיקה זו מאפשרת לאבחן באיזה סוג שבץ מדובר, כך אם נמצא דימום כבר בשעה הראשונה של האירוע המוחי זהו שבץ דימומי, ואילו הוא מופיע רק לאחר 24 עד 48 שעות זהו שבץ איסכמי.
  • MRI- הדמיה של המוח המאפשרת הערכה של גודל הנזק למוח וסיכויי החלמה.
  • בדיקת דופלר–אולטראסאונד- זהו אולטראסאונד של עורקי התרדמה בצוואר, בדיקה זו לא פולשנית ופשוטה, היא משמשת לבדיקת מידת היצרות העורקים ואם קיימת בהם חסימה.
  • בדיקת דופלר דרך הגולגולת- כך ניתן להעריך את זרימת הדם התוך מוחית ולבדוק את מידת היצרות העורקים התוך מוחיים.
  • בדיקות לב.

האבחון הראשוני שעושה הרופא הוא על ידי בדיקת CT של המוח המשמשת לקביעת סוג השבץ, דבר זה חשוב ביותר שכן הטיפול התרופתי בשבץ מוחי איסכמי קטלני ויכול להוביל למוות במקרים שבהם מדובר בשבץ מוחי דימומי.

על מנת למנוע שבץ מוחי או הישנות שבץ יש להמנע מכל גורמי הסיכון לעיל, לשמור על תזונה נכונה ופעילות גופנית ולהתחסן פעם בשנה נגד שפעת שכן היא מהווה גם כן גורם סיכון במבוגרים. לאנשים אשר לקו בשבץ יש טיפול משקם המאפשר שיפור נזקי השבץ ומניעת הישנותו.

טיפול

במקרים בהם מופיעים סימפטומים של שבץ מוחי גם אם הם קצרים וחולפים (שבץ מוחי חולף) יש לפנות במהרה לטיפול רפואי, עזרה רפואית עד 3 שעות משבץ מוחי משמעותית ביותר בכל הנוגע למזעור הנזק והצלת חיים.

כאשר מדובר בשבץ איסכמי הטיפול מתמקד בהחזרת זרימת הדם לאיזורי המוח ובמניעת הווצרות קרישי דם נוספים. כאשר מדובר בשבץ דימומי הטיפול מתמקד בהפסקת הדימום והלחץ התוך מוחיים.

הטיפול הרפואי בשבץ מוחי מתחלק לשניים:

  • תרופתי- בעיקר תרופות הפועלות על מנת למנוע את הקרשות הדם למשל אספירין. לאחר הטיפול ניתנות גם תרופות המטפלות במחלות שונות אשר יכולות לגרום להישנות שבץ כמו תרופות נגד יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, סוכרת ועוד.
  • ניתוחי- בטיפול זה מתמקדים בפתיחת העורק אשר נסתם עקב תהליך טרשתי חמור.