ניוון המקולה או בשמה המוכר יותר AMD- Age related Macular Degeneration, זו מחלת העיניים המובילה בעולם כגורם מספר אחד לאיבוד הראייה ולעיוורון בקרב אנשים בני 50 ומעלה. במחלת AMD מתרחש ניוון של המקולה, המקולה היא איזור ברשתית העין אשר בו ישנו ריכוז גדול של תאים חיישני קרני אור. עקב כך באיזור המקולה מושגת הראייה החדה ביותר מתוך כלל שדה הראייה של העין, המקולה היא זו שאחראית לראייה החדה ביותר אשר חיונית לפעולות שונות כגון נהיגה וקריאה. במחלת AMD נפגע שדה הראייה המרכזי אשר נובע מהמקולה, כך נוצר מעין "חור" או עיוות במרכז שדה הראייה של חולה ה AMD.
אבחון
כיוון שברוב המקרים מחלת ה AMD מתפתחת באופן איטי וחסר סימפטומים או בעל סימפטומים מועטים, קשה לתפוס את המחלה בתחילתה. הדרך העיקרית לאבחון המחלה בתחילתה ובאופן כללי היא על ידי בדיקת עיניים שגרתית אשר מחפשת אחר שינויים בשכבות התאים השונות בעין בעיקר שכבת תאי הפיגמנטים. כמו בכל מחלה גם במחלת AMD ככל שהאבחון נעשה בשלב מוקדם יותר כך הנזק ממוזער, הטיפול יעיל יותר ושדה הראייה שיוצל יהיה גדול יותר עם סיכוי קטן לעיוורון חלקי או מלא.
האבחון נעשה על ידי חיפוש אחר הנקודות הצהבהבות אשר אופייניות לשלב היבש של מחלת AMD, נקודות אלה מופיעות במקולה ובאיזור אשר סביבה ברשתית העין.
שלי אבחוני נוסף הינו לוח לבן עם קווים ישרים ומקבילים לאורכה ולרוחבה אשר יוצרים מעין רשת משבצות. לוח זה נקרא Amsler grid ובמרכזו ישנה נקודה מסויימת. בזמן האבחון החולה הנבדק מתבקש להתבונן בנקודה אשר נמצאת במרכז ה Amsler grid, בחולי AMD הקווים המקבילים (לאורך או לרוחב או לעיתים שני הסוגים) נראים מעוותים או מטושטשים או אף חלקם נעלמים משדה הראייה כאילו הם אינם. לעיתים אף מופיעים איזורים שחורים (מעין כתמים) בעיקר באיזור מרכז הלוח. עיוותי ראייה שונים אשר מתרחשים בזמן הבטה בנקודה האמצעית בלוח זה הינם סימנים בולטים למחלת AMD.
שיטת אבחון נוספת נקראת fluorescein angiography, בשיטה זו מוזרק צבע הנקרא fluorescein לתוך זרם הדם בידו של החולה. מאותו רגע נלקחות תמונות אשר עוקבות אחר מעבר צבען זה בכלי הדם בגוף הנבדק, כאשר צבען זה מגיע לכלי הדם ברשתית העין נלקחות תמונות גם מאיזור זה. בעין אשר סובלת מ AMD רטוב ניתן להבחין במיקומה המדויקת של דליפת הדם והנוזלים מכלי הדם החדשים, כיוון שבעין נורמלית אין התנהגות דומה לזו, זהו כלי אבחוני יעיל ביותר.
בדיקה נוספת בעזרת צבען הינה בדיקה בשם Indocyanine green angiography. בבדיקה זו יש שימוש בקרן אינפרה אדומה על מנת לקבל תמונה של רשתית העין, בדיקה זו יכולה להראות התנוונות של המקולה אשר לא ניתן לאתר אותה על ידי הבדיקה עם הצבען fluorescein.
שיטת הדמיה אשר יוצרת תמונה של רשתית העין ללא פעולה חודרנית הינה Optical coherence tomography (OCT). שיטה זו משומשת באופן נרחב על מנת לאפיין את מבנה חלקי העין הפנימיים ושינויים לא תקינים בהם.
אבחון נוסף נעשה על ידי לייזר סורק בשם Rodenstock, כך ניתן להעריך את רגישות המקולה ותבנית פעולתה ועל ידי כך להסיק לגבי שינויים מהטווח הנורמלי אשר מעידים על בעיה באיזור זה בעין.
טיפול
כיום אין עדיין טיפול רשמי למחלת AMD אשר פותר את בעיית התנוונות המקולה ומשחזר את ראיית החולה לרמתה המקורית.יחד עם זאת ישנן כיום תרופות וטיפול שונים אשר נועדו לטפל בשלבי מחלת ה AMD השונים לרבות ה AMD הרטוב אשר בו המחלה מתקדמת ונוצרת דליפה מכלי הדם החדשים. טיפולים אלה מאטים ואף עוצרים את התקדמות המחלה ובמקרים מסויימים אף משפרים את ראיית החולים. תרופות הניתנות לטיפול במחלת AMD כדוגמאת התרופות: Lucentis, Macugen ו- Visudyne, משמשות לעצירת היווצרות כלי הדם החדשים ועקב כך עצירת הדליפה מהם אשר מובילה להרג תאי הרשתית ולעיוורון. כיום ישנם דיווחים כי תרופות אלה אף שיפרו את ראייתם של החולים אשר נוטלים אותן כחלק מהטיפול הרפואי הכולל שלהם. תרופה נוספת אשר מנסים לבדוק את השפעתה על עצירת יצירת כלי הדם החדשים המזיקים, הינה התרופה Visudyne. תרופה זו מוזרקת לתוך כלי דם בידו של החולה, לאחר מכן החולה מוצב מול לייזר בעל אורך גל מאד מסויים אשר נורה (ללא כאבים) לתוך עינו של המטופל. ברגע שהתרופה אשר הוזרקה לדמו של החולה מגיעה אל כלי הדם בעין היא מופעלת על ידי קרן הלייזר הייחודית אשר נורת באורך גל אשר נועד על מנת להפעיל את תרופה זו בלבד באופן הרצוי. כך בשיטה זו הנקראת Photodynamic Therapy (PDT ) ניתן להפעיל את התרופה הזו אך ורק בעינו של החולה ללא גרימת תופעות לוואי קשות בשאר איברי הגוף.
יש לציין כי תרופות אלה בשלביהן הראשוניים ועדיין נבדקות באופן אינטנסיבי, לכולן ישנן תופעות לוואי בטווח יחסית רחב אשר מתחיל מדמיעת יתר ועד לדלקות עיניים ואף הפרדות הרשתית. אין כרגע תרופות בטוחות יותר לטיפול במחלת AMD.
על מנת להרוס את כלי הדם החדשים אשר נוצרים ב AMD רטוב ניתן להשתמש בקרן לייזר אשר פוגעת והורסת אותם. טיפול נוסף הוא על ידי תוספי נוטריינטים, זאת על פי מחקר רחב אשר נערך על ידי המכון הארצי לעיניים בארצות הברית. על פי תוצאות המחקר תוספי בטא קרוטן (ויטמין A),ויטמין C ויטמין E, אבץ ונחושת מפחיתים את אובדן הראייה בחולי AMD אשר מחלתם נמצאת בשלב בינוני עד מתקדם של AMD יבש.
כמובן שחולים אשר ראייתם נפגעה כבר מטופלים גם על ידי אביזרים לכבדי ראייה אשר כוללים משקפיים ייחודיים ומכשירים אלקטרונים שונים.
ישנם טיפולים עתידיים אשר נמצאים בשלבים ניסיוניים כרגע, בין טיפולים אלה ישנו ניתוח אשר נועד להכנס מתחת למקולה ולשכבת תאי הרשתית בעין ולהסיר את כלי הדם החדשים שנוצרו במחלת ה AMD הרטוב.
טיפול ניסיוני נוסף הוא "העברה רשתית", בניתוח זה הורסים את כלי הדם הלא נורמלים מתחת למקולה אשר בשכבת רשתית העין, לאחר מכן איזור המקולה מועבר לחלק אחר ברשתית העין אשר בו אין כלי דם חדשים לא נורמלים. כך המקולה לא תפגע מכלי הדם במקומה החדש ולא יתרחש אובדן של שדה הראייה המרכזי.
כיום התקווה היחידה היא לערוך בדיקות עיניים תקופתיות על מנת לאבחן את המחלה מוקדם כלל שניתן, ובמקרים שבהם המחלה מאובחנת בעין אחת (אין הכרח שהמחלה תופיע בשתי העיניים) יש לקבל טיפול מיידי. מעט מחולי ה AMD מתעוורים לחלוטין, בדרך כלל ישנו אובדן מסויים של שדה הראייה המרכזי. עם האטת התקדמות המחלה והתקדמות הטכנולוגיה הרפואית והמחקר הרפואי ישנו עתיד ורוד לטיפול עתידי אשר יביא לשיפור אף יותר מהטיפולים הנמצאים כיום.
